דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / תשחק, ותצא לעולם העליון

תשחק, ותצא לעולם העליון

ספר הזוהר כולו מדבר על גילוי הבורא לנבראים. מי זה הבורא? זה הספירות העליונות שבהן מתלבש אור עליון פשוט, ודרך הספירות האלה אנחנו, שנמצאים ב"מלכות", מקבלים את השפעתן בכל מיני הצורות האפשריות. ההשפעה הזאת מביאה להתרחבות ה"מלכות", ואז היא, כלומר הרצון, מתפעל מהן.

אנחנו בעולם הזה, זו תוצאה רחוקה מאוד מהתהליכים האלה שמתרחשים במדרגה העליונה יותר. אבל אנחנו גם כן מתפעלים מהאור העליון שמלובש בתוך הרצון. רק שאני מתחיל להרגיש את הרצון הזה בצורה של הטבע הדומם, הצומח, החי, בני האדם. אני כאילו רואה את התמונה הזאת. כל זה, האור שפועל בתוך הכלי, הרצון. אבל נתנו לי לראות את הופעתו כמו מופע תיאטרלי, כמו תמונה, משחק שמופיע לפניי, אף על פי שבעצם אנחנו לא היינו צריכים לראות שום דבר. בשביל מה אני צריך לראות אם אני לא נמצא ברצון הנכון, אין לי "מסך", אין לי שום התאמה לעולם העליון?

גם בעולם שלנו אנחנו רואים בצורה דומה: אני מוריד משקפיים, אני לא רואה כלום, מרכיב משקפיים מסוג אחד, רואה עשרה מטרים לפניי, מרכיב משקפיים אחרות, רואה מאה מטרים לפניי. כלומר אנחנו תופסים הכול בהתאמה בין מה שנמצא מחוצה לי לבין מה שנמצא בתוכי. כלומר, חייב להיות איזה מתאם. כי החוק העיקרי של הטבע בהתקשרות בין החלקים שלו, זה חוק השתוות הצורה. אם יש שני דברים, אז במידה שיש ביניהם משהו משותף הם נמצאים בקשר, בהשפעה הדדית, בהתפעלות זה מזה. השתוות חייבת להיות, אחרת הם לא תופסים זה את זה.

אני נמצא רק ברצון לקבל. וישנו האור העליון. הרצון לקבל אינו מיועד לקבל שום דבר מהאור העליון, להרגיש את ההשפעה שלו, הוא רק מנותק ממנו. זה מה שהיה צריך להיות. אפילו את החושך אנחנו לא היינו צריכים להרגיש. אבל נוצר איזה תיאטרון, תמונה שקרית, אשליה, שנקראת "העולם הזה", הספירה הפנימית ביותר מכל הספירות הרוחניות. בספירה הזאת הרצון לקבל מנותק מהרוחניות, מנותק מהאור, מנותק מהחושך, מנותק מהכול, מרגיש את עצמו כקיים. במצב כזה אנחנו נמצאים עכשיו, מפני שזו העתקה מכל העולם הרוחני. ולכן נתנו לנו כאן משחק: אנחנו משתדלים, משתדלים, וכתוצאה מכך, בסופו של דבר, מגיעים לרוחניות. למה? ההשתדלות שלנו לא שווה שום דבר, חוץ מזה שאני משתדל. אני צריך להשקיע כוחות, ואז כנגד הכוחות שלי אני מעורר על עצמי מרחוק את המאור המחזיר למוטב.

אבל בעצם העולם שלנו לא קשור בכלל לרוחניות. לכן כל ההתקדמות שלנו נעשית בצורה כזאת, שאנחנו לא נמצאים בקשר, לא יודעים ולא מבינים כלום. רק מה צריך לעשות? תעשה פעולות שהמקובלים אומרים לך, כדי לעורר את המאור המחזיר למוטב. אם תעורר אותו עליך, אז זה יעזור לך, אם לא תעורר, זה לא יעזור. אתה לעולם לא תעורר אותו בשׂכל. זה אפשרי רק בשיטה אחת, אם אתה נכנע כלפי הקבוצה שתהפוך להיות הסביבה שלך. מכל הספירה הזאת, שנקראת "העולם הזה", נתנו לך קבוצה. אם אתה תעבוד איתה בצורה נכונה, אז אתה תצא מהספירה הזאת לעולם העליון, אחרת לא.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 09.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
משחק זה דבר רציני ביותר
לרוחניות – דרך העולם הזה
כל הבריאה – עשר ספירות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/gccuD

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest