דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / תשחט את העתיד, ותרכוש אותו!

תשחט את העתיד, ותרכוש אותו!

שאלה: אני יכול להתרכז ולהשקיע מאמצים בזמן קריאת ספר הזוהר, רק אם אני מאמין בצורה עיוורת שזה משפיע ומשנה אותי. האם דרושה לי האמונה העיוורת הזאת בתקופת ההכנה, בזמן קריאת ספר הזוהר?

תשובתי: כשאנחנו מתחילים להתקשר בצורה כלשהי עם העולם הרוחני, עם הבורא, עם החלל שאותו אנחנו מכנים רוחניות, שיש בו איזשהו קשר פנימי בינינו לבין גורם עליון כלשהו, אנחנו מתבלבלים. הרי נשאלת השאלה: "מי שולט, אני או הוא, או שנינו יחד? באיזו צורה? במי תלוי כל המצב? האם צריך לחכות שזה ישתנה ממנו, ובינתיים לשבת ולסבול? או שאני צריך להפעיל את עצמי? אך בכל מקרה, אפילו אם אני פועל בעצמי, האם אני תולה בו את הכול? איך זה ייתכן?".

שני ההפכים בכל מצב, בכל פנייה ובכל יחס – הם הבעיה שלנו, מפני שעדיין איננו כוללים אותם בתוכנו. זוהי תחילת ההתפתחות, בדומה לצורה שבה יצחק יוצא מאברהם. מה זאת אומרת שאברהם הופך ליצחק, למדרגה הבאה? האדם כביכול מוכן ללכת בדרך הרוחנית, ואומרים לו: "אתה חייב לשחוט את העתיד שלך", כמו שנאמר: "ביצחק ייקרא לך זרע", אך גם נאמר "העלהו לעולה".

אתה רוצה להשיג את המדרגה הבאה (את הצאצאים שלך, את ההתפתחות שלך)? – תשחט אותה, תשחט את העתיד שלך. איך זה אפשרי?! מאוד קשה להבין ולהרגיש מבפנים, שאם אני שוחט את העתיד שלי, מבטל אותו ומוותר עליו, לא משנה מה יבטיחו לי שָם, ורק אם אני מוכן להתייחס כך לחיים שלי, למציאות, לכל מה שיהיה איתי – רק אז אני עולה למדרגה הבאה.

איפה ההיגיון?! כולנו נמצאים בפחדים וחרדות על העתיד: "מה יקרה בעוד רגע? מה יהיה איתי? עוד מעט אמות, ומה אחר כך? אם איעלם, מה שווים החיים שלי?".

האדם כל הזמן ניצב בפני בעיית העתיד, הרגע הבא, ובכלל ההמשך. אך השלב הראשון וההכרחי ברוחניות, מסתכם בכך שאתה פשוט נפטר מהעתיד. אין עתיד! זה גם שייך להרגשת הזמן, הרגשת המציאות ותהליך חילופי הזמנים. אין דבר כזה!

אתה חייב לעבור כאן למימד אחר לחלוטין, למעלה מהזמן, למעלה מהעתיד. אתה לא פועל בהתאם לשכל שלך, ואתה לא מצפה לקבל תוצאה כלשהי בסדר של סיבה ומסובב. זה נראה בלתי אפשרי. וזהו התרגיל הקשה ביותר. כי הוא מאלץ את האדם להתנתק מעט מהעולם הזה, ולהיות תלוי באוויר, בין שמיים וארץ.

קריאת ספר הזוהר כל הזמן דוחפת את האדם ומביאה אותו למצב כזה, שבו מצד אחד, הוא דואג מאוד לעתיד (כי הרי איך אפשר לבצע פעולה כלשהי אם היא לא מכוונת לתוצאה כלשהי?), ומצד שני, הוא מוכן לפטור את עצמו מכל המושג הזה, לא רק מהמחשבות: "מה אני אקבל? מה יהיה לי?", אלא בכלל להיפטר מכל הקטגוריות האלה של "עתיד" ו"זמן". וזאת העבודה של האור.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 08.09.2011
ידיעות קודמות בנושא:
מכונת זמן
מעניין מה יש שם…
כאשר הזמן נעלם

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest