קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כנס בצרפת. שיעור מס' 5.
שאלה: מה זה אומר, להסתכל על כל הבעיות דרך מרכז הקבוצה?
תשובתי: כל אחד יכול לומר, שהכול בא מהבורא. זו לא בעיה. השאלה היא, לֵמה זה מחייב אותי וכיצד אני מגיב מצידי.
כדי לקבל את המכות בהכנעה, לא נדרשת לנו קבוצה. וגם סתם כך לשאול על הבורא, אין צורך בקבוצה. אבל כדי להיות מכוונים אליו אנחנו חייבים שתהיה קבוצה.
לכן, ברגע שאנחנו מתחילים לשאול את עצמנו על משמעות החיים, אז מביאים אותנו בדרך כלשהי לקבוצה. כל העבודה שלנו נעשית בקבוצה. וזה לא נעשה כדי לקבל השפעה מהבורא. אני גם כך מקבל אותה דרך העולם החיצוני. אבל הקבוצה מאפשרת לי להגיב על ההשפעה הזאת. כי הבעיה היא לא בזה, איך לקבל את ההשפעה שלו, אלא כיצד לענות עליה, איך ליצור מגע עם הבורא מצידי.
אני צריך לתקן את עצמי מבפנים כדי להתקשר עם הבורא. מפני שמדרגות העלייה בסולם הרוחני, זה השינויים ההדרגתיים שלי, מדרגות ההשתכללות להשגת הידמות והשתוות יותר ויותר גדולים. אני צריך לדבר בשפה שלו, לבצע את אותן הפעולות, להתקרב להבנה שלו, להיות תואם יותר ויותר אליו.
הכול תלוי בי. הוא ישיג אותי בכל מקום, בזה אין כל ספק. חוץ ממנו, אין אף אחד שיפעל עליי. אבל ללא הקבוצה אין לי שום אפשרות לענות בחזרה. אני פשוט לא נכנס לאותו המימד, לאותו המרחב, לאותה המטריצה, לאותם התנאים, שבהם הוא נמצא.
אם אני רוצה להפוך להיות דומה לבורא, אז אני יכול לעשות את זה, בכך שיותר ויותר אני נדבק לקבוצה. אני צריך ליצור את הדמות שלו ולצורך זה מצרף אליי את הקבוצה, עד שלבסוף, אהפוך להיות כמוהו. צריך לעבור את כל השלבים: 125 מדרגות, כדי להידמות לבורא, וכל זה קורה על ידי הקבוצה.
מתוך שיעור חמישי בכנס בצרפת, 11.05.2014
ידיעות קודמות בנושא:
אחד על אחד עם הבורא
מיקוד חדש בעיניים של הקבוצה
הבעיה האישית שלך היא בעיה של כולם
