תרקדו את זה

שאלה: היום אנחנו עורכים כנס איחוד שמוקדש לחג השבועות. אך כשאני מתאר לעצמי, את מה שיתרחש שָם, אני לא רוצה להגיע. זה אומר, שאני צריך להתעלות מעל לדעת?

תשובתי: יהיו שָם ריקודים, ואתה לא אוהב לרקוד. יהיו שם מאכלים נפלאים, ואתה לא אוהב אותם. יהיו שם הרבה ילדים, ואי אפשר לומר, שאתה בהתפעלות מזה. יוצא, שבאמת אין לך בשביל מה לבוא לשָם.

אך אפשר לתאר את המצב בצורה אחרת: מה אכפת לי מהאוכל, מהריקודים, מהשירים, מצעקות הילדים ומריבוי הפרצופים? זה הכל צורה חיצונית של הרצון, שמתעוררת על ידי הבורא. הוא מכניס בשותפות אנשים, שהגיעו לשָם כיוון שרוצים להתקרב אליו. מכל מלכות דאין סוף הוא אסף קבוצה של רצונות נפרדים, כדי לאחֵד אותם בעתיד. ולכן הוא נותן להם עכשיו נחיצות. הם בעצמם אינם יודעים, מדוע זה יצא כך, לכל אחד סיבות משלו, כל אחד מתאר לעצמו אחרת את הסיבה שהוא נמצא שם. אך אני הגעתי, כדי להצטרף לרצונו של הבורא שמסתתר בהם.

אפשר לשבת בשקט בפינה וכל הזמן להשתדל להחזיק בכוונה לקשר עם הרצונות שלהם. אני לא מחפשׂ את הדחפים הפנימיים שלהם, אלא דווקא את אותו הרצון, שהבורא מעורר בהם. והוא זה שדרוש לי, הנחיצות הזאת, זוהי הנשמה שלי.

כי הרי יש לי רק נקודה שבלב, ואני צריך לצרף אליי את הרצונות האלה, שיוסיפו לי נפח של הכלי הרוחני. ואז אני אוכל ללכת קדימה.

ואם אני לא אצור איתם קשר, אז מאיפה אני יכול לקחת רצון, היכן למצוא את הנשמה שלי? הרי לי עצמי אין, וגם לא יהיה שום דבר, חוץ מהנקודה ההתחלתית. אז מה, לא לנסוע לכנס? לפספס את ההזדמנות?

שאלה: האם אי אפשר לראות את השידור בטלוויזיה, בבית, ובאופן כזה להצטרף לרצון של האנשים? האם הנוכחות הפיזית היא הכרחית?

תשובתי: תלוי באיזה מהמקרים תתרשם יותר מההתפרצות של הרצון שלהם. וזה תלוי בהשקעה שלך בהתקשרות אליהם. יכול להיות שבבית תקבל מהם 50 ק"ג של רצון, ואילו במקום האירוע, תשב בפינה ותרגיש כזאת דחייה, שתאסוף בקושי 2 ק"ג. אך אם תתכונן מראש, תתחיל לרקוד יחד איתם, אף על פי שאתה שׂונא דברים מהסוג הזה שׂנאת מוות, זה יביא תועלת רבה מאוד.

כולנו עובדים מעל לרצון, למרות שאנחנו לא מספרים על זה בכל פינה. כל העבודה הרוחנית נעשית מעל לרצון, כדי שהשׂכל ישלוט וינהל את הרצון.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 06.06.2011

ידיעות קודמות בנושא:
לפזר חום בלבבות
ריקוד – העבודה הפנימית הרצינית ביותר
זמן ללמוד וזמן לרקוד