תרגיל עם תענוג

laitman_2009-05-27_8216_70.jpg

זוהר: פרשת לך לך, סעיף ק"ח: כי מעשה מצרים הוא המשכת אור החכמה ממעלה למטה, כמו החטא דעצה"ד… אמנם יש מדרגה קרובה למעשה מצרים, ואינה מעשה מצרים ממש. שממשיך (האדם) הארת החכמה ממעלה למטה פעם אחת, כדי לחזק ולגדל (אורות) את החסדים המכוסים מחכמה… ולפיכך נבחנת מדרגה זאת קרובה למצרים, ולא ארץ מצרים ממש.

אם האדם מרסן את עצמו ואינו משתמש ברצונות שלו, אז כיצד הוא גדל במסך האנטי אגואיסטי שלו? – הוא חייב למשוך אליו איזה שהם תענוגים, אך אפילו בזה שהוא מקבל אותם, עליו להרגיש חוסר הנאה. זהו תרגיל ראשון, בכך שמאפשר לעצמו להרגיש הנאה במקצת, ובכל זאת להישאר בכוונות מעליהם.

נניח, הוא נהנה ממשהו טעים, אך מנצל את התענוג כדי לראות, עד כמה הוא יכול לשלוט עליו, ולהזמין אותו בתוכו רק כדי להרגיש את עצמו מעל לתענוג. תרגיל אחר: האדם מקרב את עצמו במודע למקור של פחד או של בושה, כדי להרגיש האם הוא מחזיק את עצמו בידיים ושולט על עצמו, מעל להרגשה הזאת.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 22.07.2010

רשומות קודמות בנושא:
הנאה נצחית לפי הפטנט של הבורא
ללמוד דבר מתוך דבר
מערכת חישוב דואלית: האור והרצון

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/oTGwt

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest