תרגיל בדמיון

שאלה: כיצד אני יכול למדוד את היחס שלי כדי לכוון אותו למטרה?

תשובתי: לפי העיקרון של "ישראל, אורייתא, קוב"ה חד הוא". "קוב"ה" הוא השורש שאליו אנחנו משתוקקים. "אורייתא" – "תורה" היא כל האמצעים שעוזרים לנו בדרך: מורה, ספרים, קבוצה, לימוד. ו"ישראל" הוא הנקודה שבלב, הרצון הרוחני ההתחלתי.

שאלה: מה צריך להיות נסתר ומה צריך להיות גלוי עבורי במשוואה הזאת, כדי שאני אפתור אותה?

תשובתי: אתה צריך לדמיין לעצמך את המצב המתוקן הזה. במצב הזה כולנו מחוברים בכזו צורה, שכל אחד מרגיש את השלם ולא את עצמו. על זה נאמר: "כלל ופרט שווים". באחדות שלנו שוֹרֵה כוח האהבה וההשפעה הכללי שממלא את כולם באופן שווה, והוא נקרא "הבורא" או "הטבע". זה מה שאתה צריך לראות בתור המטרה הסופית. לתמונה כזאת אנחנו צריכים בסופו של דבר להגיע.

לשֵם כך אנחנו מבררים את המושׂג של הקבוצה. למעשה, קבוצה זו אותה המערכת בה אנחנו מעוררים את אותו הכוח שכבר קיים בפנים, אך אינו מורגש בינתיים. אנחנו צריכים לגלות את הכוח הזה שממלא את הקבוצה, מחזק, מגלה ומתקן אותה, כוח הנקרא "בורא", האור הנסתר שמסתתר באיחוד שלנו. בעולמנו, כשאנחנו משתוקקים לגדול, אנחנו מגלים בעיקרון את אותו הכוח, כי הרי יש לנו מסלול זהה, רק בדרגה הגשמית. "הבורא" הוא אותו הכוח הכללי המחבר ומאחד את כל חלקי הבריאה.

שאלה: ובכל זאת במשוואה הזאת ישנם יותר מידי נעלמים…

תשובתי: צריך לנסות, להשתדל שוב ושוב, כך תעורר חושים חדשים. אין אפשרות אחרת.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 11.01.2011

ידיעות קודמות בנושא:
שקר אמיתי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/9JCGt

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest