קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: כשאני יוצא מהקבוצה אל העולם, קשה לי למצוא התנהלות נכונה של העבודה כדי לשמור על איזון… איך אני צריך לעבוד עם עצמי, כשאני נמצא בסביבה חיצונית?
תשובתי: אנחנו נמצאים תחת השפעה נוראית של סביבה חיצונית ענקית, האנושות. ובתוכה יש את הסביבה הקטנה שלנו, הקבוצה, שבה אנחנו משתדלים לנטרל את ההשפעה החיצונית. אנחנו כאילו בנינו לעצמנו תיבת נוח ונשמרים ממי המבול.
מצד שני, כאשר אנחנו יוצאים מהשפעת הקבוצה, אנחנו מוצאים את עצמנו תחת לחץ של תשוקות חיצוניות. איך אנחנו יכולים לשמור על עצמנו? איך אפשר להישאר בקבוצה, אפילו כאשר אנחנו לא רואים ולא שומעים זה את זה?
לשם כך אנחנו משתמשים בטכנולוגיה מודרנית: למשל פלאפונים, כדי לתקשר זה עם זה. חוץ מזה, לקבוצה יש "אנטנה", שמאפשרת לנו להתחבר בצורה וירטואלית אליה ולקבל כל מיני חומרים. אפשר להשתמש ב- MP3, שגם כן מזכיר על העיקר. בסופו של דבר, אפשר גם לכתוב במשך היום.
כלומר, יש לנו כל כך הרבה אמצעים, כדי להתקשר ולא להיפלט מהאיחוד.
אבל הדבר העיקרי ביותר זה, שאנחנו יכולים לבנות קשר ישיר, "רשתי" מה"מוח" של הקבוצה למוח שלנו, אם נרצה, נסכם בינינו ונתמיד באיחוד הזה.
למעשה, כל הזמן מנהלים איתי משחק: אין חוץ ואין פנים, אין את העולם הזה ואין את העולם הבא, פשוט כל הזמן מחליפים לי סצנות, כמו בתיאטרון, ואני צריך כל פעם "לעבור לחיים אחרים", "להיכנס לתפקיד" ולשחק בהתאם לנסיבות.
זה לא פשוט, אבל לא נותנים לאדם יותר ממה שהוא יכול להחזיק את עצמו. בדרך הרוחנית מעלים בקודש ולא מורידים בקודש. יכול להיות, שרוצים להראות לך, שאתה לא הכנת את עצמך מספיק ולכן התנתקת מהקבוצה. אז תלמד מהדוגמה הזאת ומעכשיו תכין קשר חזק יותר עם החברים.
מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 26.10.2012
ידיעות קודמות בנושא:
אתה ואני, ובנוסף גם כל העולם
רעש בחוץ ושקט בפנים
הקבוצה היא כמו תיבת נוח
