תקרא לאור

שאלה: אני לא מצליח לאתר בתוכי את אותה הנקודה ההתחלתית שאינה משרת את האגו שלי, שתאפשר לי להתרומם מעליו. כל מה שבתוכי, ואפילו השאלה הזאת, זה כתוצאה מהגאווה. אז מה לעשות?

תשובתי: לבכות.

שאלה: אני לא מצליח לבכות.

תשובתי: אז צריכים לצעוק. מובן, שאין לך כוחות, ואפילו שאתה מרגיש את עצמך קצת מקולקל, אז אתה לא ממש נבהל מזה, זה לא נורא. כלומר, חסרות לך עוד הרבה מאוד אבחנות שעל ידן אתה נמשך למטרה, שעל ידן אתה נדחה מהמצב הנוכחי, יוצא מתוכו.

לכן, תבכה, תצעק, תבקש, תעשה כל מה שרק אפשר. ואם גם לזה אתה לא מסוגל, אז בכל זאת יש לך סביבה שיכולה לעזור לך. תפנה לחברים.

אם גם לזה אין לך כוח? אז לפחות תבוא ותתכלל איכשהו ביניהם. האדם חייב לבצע איזה שהן תנועות, ונותנים לו הזדמנות כזאת.

שאלה: הקנאה כלפי החברים באמת פועלת, אבל היא עדיין לא מביאה לנקודה הדרושה. ולכן, כמה שאני לא אצעק, אז הצעקות שלי תהיינה אגואיסטיות…

תשובתי: זה לא חשוב. הן בכל זאת עוזרות. "האור המקיף" מגיב לצעקות האגואיסטיות. לכן זהו "אור מקיף" ולא "אור ישר", לא "אור פנימי", ולכן אפילו על ידי צעקות אגואיסטיות אתה מפעיל אותו. לכן תצעק, תקרא, והוא יתעורר בתגובה לזה.

מתוך שיעור על המאמר "אהבת ה' ואהבת הבריות", 02.06.2013

ידיעות קודמות בנושא:
תתפסו את האור בחכה
האור מצפה מאיתנו למעשים, ולא למילים
תמשיך בדרך בסבלנות ובעקשנות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/OA3EC

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest