דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / תקצור את היבול ותאכיל את הנזקקים

תקצור את היבול ותאכיל את הנזקקים

שאלה: הבורא רוצה שאנחנו נשמש דוגמה לכל העולם, שנפתח בעצמנו את השיטה ונהיה חוליית מעבר. אילו שינויים אנחנו צריכים לערוך ברצון שלנו, כדי להשיג את מה שאנחנו קוראים עליו בספרי המקובלים, ובאמת נהפוך להיות דוגמה לכולם?

תשובתי: קודם כל, אנחנו צריכים להיות "ראש". כי המילה "ישראל" מתחלקת למילים "לי ראש". אנחנו צריכים לבדוק מה מתרחש בעולם, מהו רצונו של הבורא, איך אני הופך ל"מתאם" שמחבר את התוכניות שלו עם הרצונות של העולם, איך לקרב את העולם למימוש. שהבורא יקבע את המצב החדש של העולם, והעולם יתקדם קדימה כדי לרצות לקבל את המצב הזה. לשם כך אני צריך להימצא באמצע כמתווך, כמדריך, כמחנך, כעוזר.

זאת העבודה שלנו. כל מה שמוטל על ישראל זה לשמש דוגמה, "לשחק" עם העולם, בכך שעוזרים לו ברכישת הצורה הנכונה, להסביר את המתרחש, לספר על הסיבות של הצרות. כי במובן הרוחני האנשים הם "ילדים קטנים", ואנחנו צריכים בסבלנות לדאוג להתפתחות שלהם, להתכלל במה שמטריד אותם.

בעבר הייתי רחוק מזה ולא הבנתי בשביל מה אני צריך את הקשר עם כל האנושות. במשך כל החיים הקודמים שלי הנחתי, שאני אהיה סגור בסביבה המדעית החביבה עליי, ורק אספק לעצמי את הצרכים הגשמיים. אני רציתי לדעת, להבין, לרקום תמונת מציאות, ולא התכוונתי להפנות מבט למה שנמצא מתחת לרמה הזאת. בשביל מה דרושים לחוקר של הבריאה כל אלה שרק מתבלבלים בשאלה הזאת, או מי שזה בכלל לא מעניין אותו? זו הייתה העמדה שלי.

אבל אחר כך עזבתי את הזלזול האגואיסטי המתנשא כלפי הסובבים, ועכשיו להיפך, אני מוכן כל הזמן "להחליף להם חיתולים". כי הכול תלוי בהכרת החשיבות, ובדרך הרוחנית מתברר שזו כל העבודה שלנו, שכך אנחנו מסייעים לתיקון העולם ודווקא בזה עושים נחת רוח לבורא.

אין עבודה יותר קדושה מזו. לא במקרה נאמר, שאדם שחורש את השדה שלו כדי להאכיל את הרעבים, מבצע עבודה רוחנית של כוהנים. אנחנו פשוט לא מבינים מה הוא תפקידם של הכוהנים. מתחת ל"חגיגיות" החיצונית, מסתתר משהו אחר לחלוטין – הדאגה לקטנים. כי הילדים במשפחה הם העיקר והכול סובב סביבם. גם אנחנו צריכים לפעול בצורה כזאת וזה נקרא "ממלכת כוהנים", כאשר חוץ מהעבודה הזאת, אין לנו יותר שום דבר – אנחנו יוצרים תיאום בין הבורא והנבראים, מתאמים את הכלים שלהם לגילוי שלו.

שאלה: מה חסר לנו עכשיו לשם כך?

תשובתי: אנחנו זקוקים להמון אנשים מוכנים. כל החברים שלנו צריכים לעבור קורסים של מדריכים ומארגנים. יש לנו משאבים וכוחות ואנחנו צריכים לממש אותם עוד ועוד בצורה יותר ויותר רחבה, עמוקה וגבוהה. דרושה לנו עבודה מאסיבית בחינוך, שבמסגרתה יידרשו מאמצים של כולם ללא יוצא מן הכלל. ולאחר שנתכונן, צריך לחשוב איך לצאת אל הקהל הרחב.

חייבים לעשות את זה בדחיפות, אנחנו כבר נמצאים בפיגור. חבל שלא כולם שומעים לי, זה מעורר בי פחד, לֵמה שעלול לקרות במדינה בעתיד הקרוב. כי בעולם הכול מקושר בצורה נוקשה, ורק אנחנו בעבודה שלנו מסוגלים "להמתיק" את המתרחש.

מתוך שיעור על מאמר "הערבות" של בעל הסולם, 13.06.2012

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/ju6sw

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest