תקנא בחברים

הערה: בעידן שלנו של שובע, אני יודע מראש שלא כדאי לי להשקיע מאמץ על מנת לקנות מרצדס. מכיוון שבעוד חודש – חודשיים יעבור הקסם ואני ארצה עוד משהו …

תשובה: זה נכון, אך אנחנו מדברים כבר לא על מרצדס, אלא על מטרה רוחנית. אם יש לך משהו מעל למטרה הזאת אז אתה תסטה מהדרך. זה ברור.

הערה: אך גם המטרה הרוחנית בעצמה אינה ברורה לי. אני לא יודע מה היא.

תשובה: מכאן השאלה: האם זה מעורר אותך להגיע לאמת? אם לא – אינך מתקדם. כל יום עליך לעשות חשבון פנימי: "מצד אחד מה יש לי, ומהצד השני מה אין? ומתי יהיה?". אחרת, ללא הכיוון, ללא הלחץ, כיצד אתה תתקדם על מנת להגיע לרצוי? אם כל רגע אינך מציב לפניך מטרה, אז אתה לא תשיג אותה. או שאתה מניח שאתה נוסע ברכבת עם כרטיס פתוח? במילים אחרות, אתה מתעצל, כמו כל השאר, מחכה שיתחילו לדחוף אותך דרך היסורים. אתה מחכה שיקדמו אותך, מרגיע את עצמך שגם זה יתן לך משהו. לא כך?

הערה: ברור. אך כיצד זה אפשרי להכריח את עצמי לערוך את הבדיקה היומית הזאת? הרי אני לא שולט על המחשבות שלי.

תשובה: תבקש מהחברים, כדי שהם יגרו אותך מעט. הם נמצאים מעליך אלף מדרגות – מדוע אינך מקנא בהם? מדוע אינך מתבייש מהם? מסביבך ישנם אנשים שכבר עברו את המחסום. למען האמת אתה אינך יודע מה זה, אך כבר שמעת את המילה. האנשים הללו נמצאים בהרגשה קטנה, אך רוחנית. ומה אתך?

לא רואה, לא מקנא.  נכון. אך אתה אינך רואה מכיוון שהם נמצאים בכוונה על מנת להשפיע. אם הם יגלו לך אותה, אתה תברח למרצדס שאין בו צורך. לכן הם אינם מתגלים. אך בכל זאת, תנסה לקנא מעט בהשגתם. אתה פשוט חייב לעשות זאת. הבורא מוכן לתת לנו אין סוף, ואילו אנחנו איננו מסוגלים לקבל דבר מלבד כיסתא דחיותא שהוא שולח על מנת לשמור בינתיים על קיומנו. צריך לחשוב על כך, כיצד מגיעים לבושה. ולשם כך נחוצים תרגילים בינינו לקבוצה. בלי זה לא יצא כלום.

כל עוד האדם לא בונה את מערכת היחסים שלו עם הבורא, שום דבר לא יתקיים ולא יתגלה. כאילו נתנו לך משחק הרכבה – המון חלקים קטנים, כדי שאתה תרכיב מהם מבנה נכון. תרכיב – ויתנו לך לפתור בעיה של גדולים.

בלי זה, למרבה הצער או המזל, אין התקדמות.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם, 23.06.2011

ידיעות קודמות בנושא:
קנאה בחברים
על פרשת דרכים
קנאה בקבוצה