תקנאו!

הערה: באוניברסיטת סאן-דייגו נערכים ניסויים במטרה להוכיח שכל בני האדם ללא יוצא מן הכלל מקנאים זה בזה. בכתבה שפורסמה בנושא מודגש: "אם שכן קנה לעצמו מכונית חדשה, איך אנחנו מרגישים? האם אנחנו שמחים שהעסקים של השכן מצליחים, או אולי להפך? אם נביט לאמת בעיניים: על פי נתונים סוציולוגיים, יותר משליש מכל בני האדם הם קנאים. ככלל, אנחנו מקנאים באנשים הדומים לנו. קינאה, זו תכונה מתועבת של הטבע האנושי, אבל היא מלווה אותנו החל מהצעדים הראשונים בחיים".

בהמשך הכתבה נאמר, שבסך הכול 80%-50% מהאנשים מודים בקנאתם כלפי אחרים. כפי שהתברר, את הקנאה הגדולה ביותר מעוררים בנו אנשים מאותו מין וגיל זהה. מקובל לחשוב שקנאה אינה אופיינית לכולם, מה אתה יכול לומר על כך?

תשובתי: קודם כל, זה לא נכון. מדענים הבינו נכון שקנאה יכולה להיות כלפי אדם שווה ערך לך, מפני שבאופן כזה הוא מראה לך מה יכול היה להיות לך, אבל זה לא כך. אם אני חי באזור מסוים ואני חושב על משק הבית שלי, על חבריי באותו אזור, ואם נניח שכן שלי קנה רכב חדש, אז אני אקנא בו. ואם אביט על בנו של מלך, אז אני מבין שהוא בן של מלך. כלומר, הכול מוערך ברמת הרגשות שלי ככישלון או רווח. אבל אם זה קיים ברמה גבוהה יותר או נמוכה יותר משלי, אז אני לא מתמקד בזה. קנאה קיימת בכל אדם, זוהי תכונה מהותית ועיקרית של האגו.

הערה: המדענים מדגישים, שקנאה זו תכונה מתועבת.

התייחסותי: היא לא מתועבת. כך אפשר לומר על כל הטבע שלנו: הרצון ליהנות הוא מתועב ונורא, מה גם שהוא מתבטא בכל דבר, לא חשוב איך ומה. אפשר לחנך כל אדם בצורה כזו שהוא יקנא גם במלך וגם בפשוטי העם. אנחנו הרי רואים כיצד עמים מורדים גם נגד המלכים שלהם. כלומר ב"מעלית" הזו אפשר לעלות ולרדת איך שרוצים.

שאלה: קנאה זו תכונה חשובה?

תשובתי: זוהי תכונה הכרחית! בלעדיה אין התקדמות. האדם מקנא אפילו בעצמו: הוא משווה באיזה מצב הוא היה אתמול ביחס להיום. לדוגמה, אתמול הוא היה בריא והיום הוא מרגיש קצת יותר רע. קנאה, זו הרגשה של מצב אחד ביחס לאחר, לכן אם אין לי יכולת להשוואה אז מאוד רע לי, איני יכול לבנות שום מערכות הגנה, התקדמות, התפתחות.

הערה: במקורות קבליים נאמר שקנאה מוציאה את האדם לעולם רוחני.

התייחסותי: בוודאי. אם לא נקנא במקובלים שמתארים אילו גבהים הם השיגו, אז איך נוכל להשיג אותם? בעיקרון, זו קנאה "לבנה", מפני שהם רוצים לחלוק עמנו מניסיונם. כאן לא יכולה להיות קנאה "שחורה". אני מכיר זאת מתוך הניסיון שלי. בהיותי לצד מקובל ענק, לא הייתה לי קינאה "שחורה" כלפיו, שכביכול לו יש את זה, ולי אין. הוא הרי גילה ונתן כל מה שרק אפשר היה לתת לי, כדי לדחוף אותי לאותה מדרגה שאליה הוא הגיע ואפילו גבוה יותר. לכן, חייבת להיות קנאה, אבל קנאה "בהירה", מפני שהמקובלים "קוראים" לנו, מושכים, עוזרים ומחזיקים אותנו כמו תינוקות. כל מורה רוצה שהתלמיד ישיג את הדרגה שלו, התלמיד חייב לקנא במורה ועליו לדעת שהוא יכול להשיג בהרבה יותר.

לכן, תקנאו!

מתוך תוכנית הטלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 7.12.2016

 

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/elHlJ

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest