תציירו לי זמן!

laitman_2009-07_0229_70.jpg

מתוך ספר הזוהר: ונודע, שבכל דבר יש עולם שנה נפש.

אנחנו מרגישים את עצמנו ואת העולם הודות להגבלות, הנקראות "עולם", "שנה", "נפש".

עולם – זה כל החלל המורגש על ידי וסובב אותי – החלל שבו הכול נמצא, כולל אותי.

שנה – זה רצף הפעולות, הזמנים ומצבים שאני עובר ומרגיש בסדר של סיבה ומסובב. זוהי הרגשת החיים, זרימת הזמן.

נפש – זה אני עצמי, המרגיש את עצמי כקיים, החי בתוך מרחב וזמן.

אם כן, אני, העולם הסובב אותי והרגשת המציאות המשתנה הם "עולם, שנה, נפש". כך אנחנו מרגישים את הקיום שלנו.

אבל למעשה המסגרות המכונות "עולם, שנה, נפש" אינן קיימות. הכוח העליון מצייר בתוכנו רגשות, קורדינאטות ומסגרות כאלה.

בחכמת הקבלה אנחנו לומדים, שיש מלכות ובינה. תחושת ההימצאות שלי במלכות – אני מרגיש כעומד על הארץ; התחושה בבינה – אני מרגיש בשמיים; וההרגשה שבין מלכות ובינה, היא תחושה שאני נמצא על הארץ, בין שמיים לארץ.

קיימים כוחות, המציירים לנו את כל העולם הסובב ואת כל הקיום בו, בדומה לווקטורים על מסך המחשב.

קיימים כוחות שיוצרים את הרגשת הזמן והמרחב, המורכב מאובייקטים רבים. אבל אלה הם לא יותר מכוחות, שמציירים לי, ובתוכי, תמונה צבעונית, תלת מימדית.

כל זה – כוח. והשפעתו מצטיירת אצלי כמחולקת לזמן, לתנועה ולמרחב, או כמו שאומר ספר הזוהר, לעולם, שנה ונפש.

ואני מרגיש שאני נמצא בעולם כלשהו, שבו הכול נע וממשיך את קיומו.

אבל כל זה – השפעה של כוח אחד עליי, שיוצר בתוכי התרשמויות רב גוניות כאלה, שיוצרות בתוכי את הרגשת העצמי, ואת ההרגשה של המרחב והזמן התלת מימדיים.

מתוך שיעור ערב על ספר הזוהר, 23.12.2009

ראה פוסטים קודמים בנושא:
בחיקו של הנחש הקדמוני
אני "מצייר" את הבורא בתכונותיי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Rzyed

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest