דף הבית / המשבר ופתרונו / תפקח את העיניים, אתה הרי גורם נזק לעצמך

תפקח את העיניים, אתה הרי גורם נזק לעצמך

היום אנחנו מדברים על יחס אחר לחלוטין כלפי העולם, כלפי בני אדם, כלפי עצמנו, כמו למערכת אינטגרלית שאליה מביא אותנו הטבע: הוא מגלה לנו חברה, משבר, קשר הדדי. אם היינו מסתכלים בצורה ריאלית על מצב העניינים והיינו מבררים היטב את העובדה הזאת, אז היינו מגלים שבזה שאני פועל נגד האחרים, אני בעצם פועל נגד עצמי, ועוד בעוצמה פי כמה הרבה יותר גדולה מאשר ההשפעה השלילית שלי.

אני משפיע על הסביבה, על הדרך שלה, על הכוחות, הדעות, וזה חוזר אליי כבומרנג מכל המערכת, שכרגע אני נמצא מולה. אני, כמו גלגל שיניים, שעכשיו נתקע ועוצר את התנועה של כל המנגנון. אבל ההתנגדות שאני מרגיש, זו תנועה כוללת של כל המנגנון ואני צריך להתנגד לו.

בסופו של דבר, אני מגיע לאפיסת כוחות, להתרוקנות, לחוסר מוטיבציה, מפני שאני רואה, שאיני יכול להצליח בשום דבר, העולם יותר ויותר קם נגדי בכל הרמות שלו (בעיקר ברמה החברתית והאקולוגית). לכן אני לא מצליח בשום דבר.

אם היינו רואים את המערכת הסגורה הזאת, אם היא הייתה מתגלה לנו, כמו בסרט בדיוני: אתה פתאום רואה את כל התמונה לעומק, עד כמה אנחנו מקושרים הדדית זה עם זה כמו גלגלי שיניים, אז מתוך התמונה הברורה הזאת, היינו מתחילים להתנהג אחרת.

חסרה לנו ההרגשה של הסתגרות, חיבור, אינטגרליות. אם זה היה קיים אצלנו, אז היינו, בעל כורחנו, משתנים, מפני שאף אחד לא היה משפיע לרעה על האחרים כדי לקבל בתגובה השפעה יותר שלילית פי עשרה על עצמו. אותו האגו היה מגן עלינו מפני זה.

כי אם אני רואה איזה בריון ברחוב, אני הרי לא הולך לריב איתו, אלא עובר מהצד. או שלא מנסה לפעול נגד אדם עשיר או בעל עוצמה, מפני שאני יודע שהם יטחנו אותי עד אפר ואף אחד לא יידע ולא יעזור. כלומר, כל אדם בוחר לעצמו שדה שבו הוא יוכל להראות את עצמו, לנצח, להרוויח, ולא מנסה לקפוץ מעל למדרגה שלו, מפני שרואה שכל זה נועד לחוסר הצלחה ולכישלון.

מתוך שיחה מס' 35 על החינוך האינטגרלי, 29.05.2012

ידיעות קודמות בנושא:
יריבות אגואיסטית
כפר גדול
תור למומחה באומנות האיחוד

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/gBQcX

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest