דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / תפיסת המציאות באור פשוט

תפיסת המציאות באור פשוט

כנס בצ'ילה. שיעור מס' 2.

האור העליון נמצא במנוחה מוחלטת, הבורא הוא טוב ומטיב. כלומר, אנחנו כל הזמן עומדים מול האור, הטוב המוחלט, שאף פעם לא משתנה, רק אנחנו הם אלה שמשתנים.

לכן אפשר להתפלל רק על התיקון העצמי שלי. זה חסר כל ערך לבקש על כך שהבורא ישתנה, הוא גם כך טוב ומטיב כלפי כולם ללא יוצא מהכלל ולא יכול להיות אחר.

תפיסת מציאות נכונה, זו הבנה, שהשינוי לא יכול להיות לא באור ואפילו לא בנו, אלא רק בי בלבד. כי איך שאני מרגיש כל אחד בעולם, כל השינויים שעוברים עליו, נקבעים רק בזה, איך שאני משתנה בעצמי. במקום לדרוש מהאחרים להשתנות, אני צריך על ידי שיתוף פעולה הדדי איתם להזמין את השינוי בי, ואז כל העולם ישתנה.

אנשים חכמים כבר מזמן הבינו לפי ניסיון החיים שלהם, שזה חסר כל טעם לנסות לשנות אחרים. אף אחד לא ישתנה, הכול תלוי בי. חכמת הקבלה מביאה את האדם לתפיסת מציאות פשוטה מאוד, בכך שמסבירה, שכל אחד צריך לתקן רק את עצמו ולא את האחרים.

אבל כדי לשכנע את עצמי להשתנות אני זקוק לסביבה. בזה שאני משפיע על החברה, אני משפיע על עצמי. אני כביכול רוצה להיטיב את הסביבה, אבל בסופו של דבר, הסביבה משפיעה עליי ומשנה.

אני משחק עם הבורא, עם הסביבה, אבל כדי להשפיע על עצמי. בסופו של דבר, אני משנה את עצמי כך, שאהפוך להיות דומה לבורא ואז אשיג את תפיסת המציאות האמיתית, בכך שאראה אותה כפי שהיא נראית מצד האור, מצד הבורא.

הבורא נתן לנו כזאת אפשרות לשנות את עצמנו בהדרגה, להוליד כל פעם את עצמנו יותר דומים לו על ידי הסביבה. אם אני תופס את כל העולם ואת כל החברים כמושלמים ורק את עצמי כזקוק לתיקון, בהבאה את עצמי להתאמה אליהם, אז אני אמצֵא בעבודה בלתי פוסקת שמקרבת אותי בהדרגה לבורא.

ובאמת, לא חשוב מה קורה בסביבה, מי צודק ומי לא צודק. את כל זה אני תופס כמשחק של הבורא איתי. זה הוא שמארגן סביבי את כל התיאטרון הזה, כדי לעזור לי להתאים את עצמי אליו. כי אם אין עוד מלבדו והוא טוב ומטיב, אז כל תמונה אחרת שלא מגיעה מהכוח הטוב היחיד, מעידה על הקלקול הפנימי שלי שאותו אני צריך לתקן.

לכן אני חייב כל הזמן להימצא בתהליך של בירור עצמי, בדו-שיח פנימי עם הבורא, בכך שמברר מה הוא נותן לי לראות, לשמוע, לטעום, במה לגעת, על מה לחשוב, מה לדמיין? אילו זיכרונות צפים בי, אילו מחשבות מסתובבות בתוכי.

הבורא יוצר מסביבי עולם שלם כדי שאני לא אשכח אף לא לרגע שכל זה נעשה על ידו, ושניהלתי איתו דו-שיח בלתי פוסק, רציתי לגלות אותו, להבין! כמו תינוק שאומרים לו משהו, אבל הוא לא מבין שום דבר, אבל מביט בהתפעלות עם פה פתוח. כך גם אנחנו, כל רגע צריכים להשתדל להבין מה הבורא רוצה לספר לנו דרך כל העולם הזה שאותו הוא מראה לנו.

כי בעצם, יש רק רצון קטן מאוד ליהנות, לקבל, שמרגיש את עצמו כאילו שקיים בגוף פיזי, עם ידיים ורגליים, ומסביבו הוא רואה צורות אחרות, גופים אחרים, עולם שלם. העולם הענק הזה כל הזמן משתנה, הכול מסתובב בתוכו. אבל כל זה רק קיים בתפיסה הפנימית שלי, ברצון לקבל שלי, מצטייר בתוך הדמיון שלי, אבל לא קיים במציאות.

בעולם מדומה כזה אנחנו חיים. כל הדמויות שלו מעוצבות בתוך האגו שלנו, כדי שאנחנו נפענח אותן נכון. אם על הרצון לקבל שלנו אנחנו נקבל כוונת השפעה, אז במקום כל הצורות של העולם הזה אנחנו נרגיש את האור העליון שממלא את כל המציאות. לכזאת צורת תפיסה סופית אנחנו צריכים להגיע.

כל העבודה היא לתקן את התפיסה הפנימית שלי, להיפטר מהדמיון החולני הזה שבו אנחנו עכשיו קיימים, ומהעולם המדומה הזה לבוא אל האור העליון הפשוט.

על ידי עבודה עם הסביבה, בכך שמתאר את עצמי יותר ויותר קרוב לאור העליון, כלומר להשפעה, ל"ואהבת לרעך כמוך", אנחנו יכולים לשנות את התפיסה שלנו, ובמקום את העולם הזה להרגיש את העולם העליון.

התפיסה המעוותת הזאת שמציירת לנו את העולם הגשמי הזה, תיעלם, ובמקומו אנחנו נרגיש את הבורא האחד, שחוץ ממנו אין שום דבר. ואילו אנחנו קיימים בתוכו והכול טובע באוקיינוס של האור הלבן. וזו תהיה התפיסה האמיתית, ולא אותה המציאות המדומה שבה אנחנו חיים עכשיו.

מתוך שיעור מס' 2 מכנס בצ'ילה, 30.07.2014

ידיעות קודמות בנושא:
חיים מאחורי קירות אקוואריום
טנגו בשניים עם הבורא
עולם הפוך ראיתי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/OPS64

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest