קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
הרצון של "מלכות דאין סוף", מלכתחילה מתחלק לחמישה חלקים, מפני שכך הוא נברא בהתחלה: מבחינת "שורש" נולדה בחינה א', אחר כך בחינות ב', ג', ד'. ובחינה ד' עצמה גם כן מתחלקת לחלקים. הבחינה הזאת היא כבר הרצון של הנברא, שמרגיש את עצמו כקיים, שעומד מול מישהו, שאליו הוא רוצה או להיפך לא רוצה להידמות, לקבל ממנו או לא לקבל.
חמש הבחינות הללו כבר קיימות בתוך הרצון עצמו. לפני לבחינה ד' היו בסך הכול תכונות, בחינות של "אור ישר", ובתוך בחינה ד' זה כבר רצון. וכאשר הרצון הזה מתקן את עצמו לאחר השבירה, אז גם הוא צריך לעבור חמישה שלבים של תיקון. אי אפשר לתקן משהו בחצי או ברבע, כל פעם צריכה להיות מדרגה שלמה.
כמו שבפיזיקה, לא יכול להיות קיים חומר במידה יותר קטנה מקוונט, פוטון, איזה חלקיק אלמנטארי. לפי החלקיקים האלמנטאריים האלה אנחנו מודדים את כמות החומר, האנרגיה, כלומר מופיע רצון. לכן התפילה שלנו צריכה להיות תפילה שלמה: לא יעזרו לנו לא חצי ולא רבע ואפילו לא 99%. רק כאשר היא מיוצבת סופית, נעשית קפיצה למדרגה הבאה, לתכונה חדשה, לערך, לאיכות חדשה שלא הייתה קיימת קודם לכן. כלומר במאה אחוז מופיעה תכונה חדשה לגמרי בהשוואה למה שהיה קיים ב- 99.99%. זה ההבדל בין התפתחות ספרתית, לפי צעדים, לבין התפתחות אינטגרלית, בעיגול.
במקרה כזה כל התכונות מתקשרות ביניהן והופכות לתכונה שלמה. ולכן זה נקרא רצון שלם. הוא שלם, לא מפני שסתם גדל עד למאה אחוז, אלא לפי האיכות שלו. הוא הופך להיות עגול, כולו חדור מהתכונה הזאת, הוא לא יכול להיתפס אחרת על ידי המוח והלב. ברצון הזה של מאה אחוז לא יכול להיכנס משהו זר, כי הוא עד כדי כך עגול ומושלם, שמהווה שלמות גמורה.
עד שאנחנו לא נגיע לרצון כזה שלם, אנחנו לא נוכל להבין את זה ולא נוכל לקבל את הגילוי הרוחני הראשון הזה.
וגם אחר כך, בכל שאר המדרגות, אנחנו נתקלים באותו החוק. "אין מקצת ברוחניות", אלא חייב להיות קיים רצון שלם. אבל אם אדם רואה שהוא עדיין לא השיג רצון שלם, אז הוא חייב להתפלל, וכאשר התפילה שלו, החיסרון והדרישה להשיג רצון שלם, תתברר באופן סופי, אז הוא מקבל עליה רצון שלם מלמעלה, ובתוכו גילוי הבורא.
