דף הבית / קבלה לעם / יהדות וקבלה / הדת בראי הקבלה / תפילה – לאלוקים או לבורא?

תפילה – לאלוקים או לבורא?

תפילה - לאלוהים או לבורא?
קיבלתי שאלות רבות הנוגעות למושג "תפילה", שאת כולן אסכם לשאלה אחת כללית: מהי ההגדרה של תפילה לפי הקבלה?

תפילה זו בקשה לדבר בלתי אפשרי, שרק הבורא יכול לעשות (אחרת בשביל מה אתה פונה אליו). בקשה למשהו לא טבעי – בקשה שישנה אותך, שיהפוך אותך מתושב העולם הזה, אגואיסט, לתושב העולם העליון, אלטרואיסט – למרות שלפי דעתך לא מגיע לך דבר כזה.

הבורא אינו שומע תפילה אחרת, מכיוון שהוא אהבה ונתינה, ורק את זה אפשר לבקש ממנו. כל ההיסטוריה האנושית צריכה לשכנע אותנו בכך – אלוקים (שממנו מבקשים כל דבר) אינו קיים! ישנו בורא – שממנו מבקשים רק את תיקון האגו שלך.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/HhakU

3 comments

  1. שלום רב יקר

     אתמול -יום שלישי בערב הייתה הרצאה מאלפת של גלעד וחברו

    הכנת את תלמידך המקובלים נפלא ואנו נהנים מהפרות של עבודתך הברוכה-יישר כח!!!!!!!!!!

  2. רמח"ל, ספר קל"ח פתחי חכמה, פתח ט"ו

    אין לשאול טעם על המונח הראשון:

    כל מה שתלוי במציאות הבנין, שהוא המונח הראשון של הספירות, אין לשאול טעם עליו, שהוא תלוי ברצון העליון. וכל מה שבא אחר המונח הזה – ניתן לשאול ולהבין, שהוא פעולות המדרגות האלה – מה הם בהנהגה:

    אחר שביארנו המונח הזה הראשון, נבאר עתה במה אסור להתעסק בו ובמה מותר להתעסק בו:

    א. כל מה שתלוי במציאות הבנין, שהוא המונח הראשון של הספירות, אין לשאול טעם עליו, והוא שאמרתי למעלה, וזהו כתר, שאמרו עליו, "במופלא ממך אל תדרוש". והיינו כי אור הכתר הוא סוד החק הראשון שבמדרגות, שיהיו אלה, ושיהיו בדרך זה שהם עתה. ונמצא הכתר כללות הכל ממש. והנה הכתר נקשר בא"ס ב"ה, שהוא הרצון הכל -יכול. והיינו כי אי אפשר לדעת שורש המונח הזה, למה הוא דוקא כך, לפי שהוא מושרש בכל -יכול, בשלמות הרצון העליון. וכיון שודאי אסור לנו להתעסק בא"ס ב"ה, דהיינו בשלמותו מצד עצמו בסוד כל -יכול, לפי שכבר אין המחשבה תופסת שם, ממילא אסור להתבונן על כתר, פירוש – לבקש טעמו ועניניו, שהם מושרשים למעלה כנ"ל. ועל כן על כתר וא"ס ב"ה נאמר, במופלא ממך וכו' ובמכוסה וכו'. וזהו:

    ב. שהוא תלוי ברצון העליון, וכמ"ש, אבל חכמה היא מחשבה שמחלקת הדברים כראוי, ולפי המונח הקבוע כבר, שכל כך מדרגות וענינים צריכים – חכמה מפרטת כל עניני ההנהגה כראוי, בסוד, "כולם בחכמה עשית". והנה מה שיש בה יש בכתר, והיינו שגם כתר כולל כל מה שיש בהנהגה, אבל כיון שאינו בבחינת הנהגתם אלא בבחינה המצאם, אין אור זה מגלה ענין הנהגתם כלל, אלא המצאם. ושם יש הטעם על המצאם, שהיא תלויה ברצון העליון כנ"ל. וזהו מה שאסור לבקש. אבל ההנהגה המפורטת בחכמה, אדרבא, מצוה עלינו לחקור ולדעת. ועל כן מחכמה ולמטה, והיא בכלל, מותר ומצוה להתבונן ולדעת. והנה בינה היא גילוי חכמה, וזו"נ הם כללות כל ההנהגה, מחולקות לד' מינים. והם הם מה שנשרש כבר בחכמה, ונתחלק שם כראוי, שבינה הוציאה אותם כל אחד ואחד בפני עצמו אל מקומו כראוי. והיינו כי המחשבה שיערה את הכל בכלל, מקושרים אל התכלית שלהם, והוא כללות כל ההנהגה. אך בינה הוציאה לפועל כל אחד בפני עצמו, בלא שיתקשר עם חבירו, אלא אדרבא, יעשו הדברים במקומם, כל אחד כראוי. ומיני ההנהגה עצמה הם הם הז"ת. נמצא שכל מה שיבא אחר המונח הזה – ניתן לשאלה. וזה:

    ג. וכל מה שבא אחר המונח הזה – ניתן לשאול ולהבין:

    ד. שהוא פעולות המדרגות האלה – מה הם בהנהגה, שאין אנו עוסקים לא בעצמות המאציל ית"ש, ולא אפילו בעצמות הספירות עצמם, שכבר הם אחד עם עצמות המאציל, שהרי אינם אלא כחות מחשבתו, ואין אנו עוסקים אלא בפעולת כחותיו והנהגתם, והיינו, "במה שהורשית התבונן":

  3. " תפילה זו בקשה לדבר בלתי אפשרי, שרק הבורא יכול לעשות (אחרת בשביל מה אתה פונה אליו). בקשה למשהו לא טבעי – בקשה שישנה אותך, שיהפוך אותך מתושב העולם הזה, אגואיסט, לתושב העולם העליון, אלטרואיסט –

    למרות שלפי דעתך לא מגיע לך דבר כזה. "

    שאלה:  אם לפי דעתי באמת לא מגיע לי דבר כזה אז מה הסיבה שהבורא

    ייענה לתפילה כזאת?   האם אדם לא צריך להגיע למצב כזה שהוא ראוי

    למענה לתפילה כזאת?  תודה מקרב לב!

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest