דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / תפילה, היא ביטוי לרצונות האדם

תפילה, היא ביטוי לרצונות האדם

נדמה לנו, שתפילה, זו איזושהי פנייה למישהו כמו לאדם לפי מוסכמות דתיות. אבל בעולם שלנו, אנחנו לא משתמשים במושג הזה בצורה נכונה. האמת, מה שלא נעשה, אנחנו בכל רגע בחיים מתפללים, כלומר, אנחנו מבטאים רצונות מסוימים שלנו. ביטוי הרצונות, זה נקרא תפילה.

חכמת הקבלה היא יחס הדדי שיטתי ומעוצב עם הכוח העליון, היא נובעת עוד מאדם הראשון, והיא החכמה העתיקה ביותר בעולם. לפני 5775 שנה, אחד האנשים שקראו לו "אדם", גילה את היחסים שלנו עם הטבע העליון שאותו אנחנו מכנים "בורא", מכיוון שהוא ברא אותנו. לכן, עלינו לקחת דווקא משם את כל ההגדרות הנכונות שלנו.

אדם קרא לביטוי הרצון האנושי "תפילה", מכיוון שכל הרצונות שלנו משתנים בתמידיות ופועלים על המערכת שבה אנחנו נמצאים, והיא קולטת אותם באופן ישיר, כי הרי אנחנו פועלים בתוך המסגרת שלה. יוצא, שאנחנו מתפללים באופן קבוע, ובהתאם לכך, המערכת משתנה ופועלת עלינו בתגובה.

לפיכך, עלינו לכוון את עצמנו כלפי הרצונות שלנו בצורה נכונה, למקד את עצמנו על המערכת שבה אנחנו נמצאים, אחרי שגיבשנו בתוכנו כוונות משותפות ותנועות פנימיות, שהן יפעלו עליה בצורה מטרתית ולא מתוך כאוס של מגוון רצונות שונים.

לשם כך, אנחנו מתחברים בקבוצה, משפיעים אחד על השני, מגיעים לכוונות ורצונות מסוימים, לראייה מסוימת של העתיד. ההשפעה המטרתית שלנו על המערכת ממש ניכרת בתוכה, ואז היא מתחילה כבר לתת לנו תגובה מוגדרת לחלוטין.

כאשר אנחנו פועלים ביחסי גומלין אחד עם השני ומרגישים שאנו זקוקים לתכונת ההשפעה, האהבה, קשר ועזרה הדדית, אנחנו משפיעים על המערכת בצורה מאוד חזקה ומועילה, ואז היא מתחילה להשפיע עלינו ממש ברצינות, עד כדי כך, שהיא יכולה באמת לשנות אותנו, אפילו אם אנחנו לא מבקשים זאת מעומק הלב.

הרי עקב היותנו אגואיסטים, נמצאים ברצון אחד בלבד, איננו יכולים לדרוש מהמערכת שתשנה את הרצונות והכוונות שלנו, כי תמיד יתווספו דחפים אגואיסטיים לבקשה כזו. אבל המערכת בנויה כך, שאפילו אם אנחנו לא מבקשים בצורה אמיתית, היא עונה לנו בצורה נכונה, מכיוון שהשבירה, כלומר היפוך התכונות מאלטרואיזם לאגואיזם, התרחשה מלמעלה למטה, ולכן כאשר אנחנו מעלים בקשה מלמטה למעלה, המערכת מתקנת אותה.

כאשר אנחנו מתאספים לקבוצה, אנחנו מתחברים יחד כדי שלכל אחד ייווצר רצון להתקדמות נכונה כלפי המערכת. כאשר אנחנו משפיעים עליה, בכך שרוצים להשתנות, לעלות מעל הטבע האגואיסטי שלנו, אז המערכת משפיעה עלינו בתגובה.

העיקר זה לזכור, שאנחנו נמצאים בתוכה בקביעות. אפילו אם אנחנו נראים לעצמנו כחלקים מקולקלים של המערכת, אבל יחד עם זאת אנחנו מתגבשים לקבוצה ומנסים להיתקן, אז אנחנו משפיעים על המערכת כולה בצורה נכונה, ואז היא מתקנת אותנו על ידי השפעה הפוכה עלינו, ובכך מתקנת, מחייה ומשפרת את עצמה.

לכן, הכול תלוי בתפילה שלנו. כלומר, ההתעוררות של דחפים נכונים בנו, הם נחשבים במערכת אף על פי שהם עדיין קטנים, חלשים ופרימיטיביים. הרי זהו תהליך קבוע ומצטבר שבו מתרחשים כל התיקונים ההפוכים.

העיקר, שאנחנו לא "מתקררים" בעבודה בקבוצה, שאנו יכולים לתמוך אחד בשני, לחזק בהדדיות את הרצונות האישיים שלנו, על ידי שימוש בתכונות אגואיסטיות של קנאה ותחרות. אנחנו יכולים להשתמש בהן כדי שכל אחד מאיתנו יקבל רצונות מאחרים, ובפרט מהעשירייה שלו, כאשר הוא מגדיל את רצונו להשתנות פי עשרה.

כל חבר שגדל פי עשרה, ישדר לאחרים את רצונותיו החדשים המועשרים. לאחר מכן, כולם יוכלו לספוג מהאחרים ואז לגדול פי מאה, וכן הלאה. כלומר, כאשר אנחנו נמצאים במעגל, ניתן לחזק את הרצונות שלנו להשתנות ללא הגבלה.

יתר על כן, כאשר אחד נופל, האחרים עולים, וזה מחזיק אותנו בהשתוקקות תמידית לתיקון. במקרה כזה, אנחנו יכולים באמת להעלות את הרצונות האדירים שלנו לתוך המערכת, לעורר אותה לתקן אותנו ולהשפיע עלינו בתגובה, על ידי מה שנקרא "אור מקיף" – אור המחזיר למוטב, למקור, שיתקן אותנו בהדרגה.

המערכת הרוחנית שמכוונת ומתקנת את עצמה, מחפשת כל הזמן, כמו כל מנוע חיפוש, כיצד עדיף לה לקלוט אותנו, לספוג לתוכה ולהתאים אותנו בפנים, כך שנהפוך להיות בתוכה מרכיב מועיל ומתוקן לחלוטין. כך היא בנויה.

אנחנו לומדים בספר "תלמוד עשר ספירות" שמערכת העולמות מורכבת מ- 125 מדרגות: חמישה עולמות, שכל אחד מהם כלול מחמישה בלוקים רב תכליתיים ("פרצופים") וכל בלוק כלול מחמש תתי מדרגות ("ספירות").

זו מערכת גמישה מאוד, שמסתגלת מהר לקריאות שלנו. וכאשר אנחנו רוצים להתאים את עצמנו עמה על ידי הרצונות שלנו, להידמות לה, לעלות למדרגות הגבוהות ביותר שלה, להיות בקשר ואיזון מוחלט עמה, אז היא מיד מגיבה על כך ומתקנת אותנו על ידי השפעות מסוימות, כך שאנחנו הופכים להיות למרכיבים פעילים ומועילים בתוכה, לחלקים פנימיים יותר שלה.

ואז יוצא, שאנחנו מתחילים לנהל אותה, הודות לכך שקודם היינו חלקים מקולקלים ועכשיו אנחנו מגיעים לתיקון. בכך ישנה תכונה מיוחדת ונפלאה: אם מרכיב מקולקל חפץ להיתקן, הוא משפיע על המערכת בצורה פי כמה יותר חזקה מאשר חלקים מכאניים מתוקנים שלה.

דווקא הודות לכך שאנחנו מרגישים את עצמנו כנמצאים בין חלק מקולקל ומתוקן, מופיעות בנו תחושות, הכרה, פירוק והרכבה של תכונות, רגשות ואפשרויות ברמה אחת מעל למערכת המכאנית עצמה.

דווקא ה"אני" האגואיסטי שלי, שאותו אני חפץ לשנות, עוזר לי להפוך לייצור אחר לגמרי ולעלות לרמה של הכוח העליון שיצר את המערכת כולה. אני מתעלה מעל המערכת הזאת והופך להיות דומה לתכונת ההשפעה והאהבה, לתכונה הגולמית של כל מה שקיים, שנקרא "בורא".

מתוך שיעור מתוך הספר שמעתי, 08.10.2014

ידיעות קודמות בנושא:
כלל פשוט
תפילה שמגיעה עד השמיים
ציוץ של תינוק, שמזעזע את העולמות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/gFeIQ

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest