דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / תפיח רוח חיים במערכת

תפיח רוח חיים במערכת

שאלה: כדי לא להסיח את הדעת מהמטרה הרוחנית, האדם חייב להיאחז במשהו, הוא זקוק למאחזים כל שהם בדרך. אז במה עלינו להיאחז?

תשובתי: ניתן להביא דוגמה: כל אחד מרגיש את עצמו כנתיך שׂרוף במערכת אלקטרונית, ואלו הם חייו. נדמה לו שהוא מרגיש את האחרים ולמעשה הוא מרגיש מסביב את התכונות השׂרופות שלו: הדומם, הצומח, החי ואת עצמו.

כשאנחנו ניגשים לתיקון המערכת, האדם מתחיל להרגיש את תוכנית הבריאה, את כוח הבריאה, זרמים שזורמים במערכת המתוקנת. עכשיו הפריטים שלה מולחמים זה עם זה ומתפקדים בצורה מצוינת בהתאם למחשבת הבריאה הכללית שהיא הבורא. האדם מתחיל להרגיש את החיים שלו במערכת ואת כולה כאחד שלם.

אם אינני מחובר עם האחרים ומרגיש את עצמי כחלק מבודד מהמערכת, אם אני "חי בתוך עצמי", אז התפיסה שלי מוגבלת לעולם הזה, למציאות שמצטיירת במסך הפנימי שלי בחלקו האחורי של המוח, כפי שכתב בעל הסולם. אך אם אני יוצא מתוך עצמי ורואה את העולם החיצוני, אז אני עובר למציאות האמיתית. היא מצטיירת לי כשבורה, כלא מתוקנת, תלויה ביחס שלי, ורק אני לבדי מסוגל לקשר בין כולם.

יחד עם זאת, אני מתאר לעצמי את האחרים לא כגופים, אלא כתכונות של השפעה. כל אחד מהם למעשה מתוקן, אמנם כדי לחברם זה עם זה, חסר הקשר, תכונת ההשפעה מצידי. ואז הכול יעבוד. במילים אחרות, המערכת הכללית כבר חדורה בקשרים הדדיים נכונים, ואני עבורה כמו ספק כוח, סוללה. ללא האנרגיה שלי, המערכת עומדת. אני חייב להפוך למקור של זרם חשמלי, ואז הכול יתחיל לחיות.

האדם צריך כל הזמן להחזיק בתוכו תמונות דומות, כאילו הכול באמת כך. כל אחד יתחיל לחיות אותן במקצת, ואז פתאום יתחילו להצטייר לפניו קווי גבול של המערכת. כי הרי ההרגל נעשה טבע שני, הוא מאפשר להרגיש בצורה ריאלית, אפילו את מה שלא נגע בך קודם.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 29.12.2010

ידיעות קודמות בנושא:
עולם הכוונות שלנו
מציאות כפולה
נשאר בחיים!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/RBaVT

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest