תפוח בגן הא-לוהים

האדם מתפתח בדומה לתפוח שמבשיל על העץ, עד שהוא מגיע למצבו הסופי הרצוי. ללא ספק, הוא עובר בדרך מצבים הפוכים, מרגיש את עצמו כתפוח חמוץ, מר, לא בשל – אבל יחד עם זאת האם הוא מסוגל להתקדם לא דרך הייסורים אלא דרך האור, להרגיש שהוא כל פעם מתקרב לטוב?

אם מתקדמים דרך הייסורים, הרצון לקבל שלנו מקבל מכות ללא הפסק, הוא גדל אך אינו מתמלא. אך, אם אנחנו נתקדם דרך האור, הוא יקדם אותנו דרך אותם המצבים בצורה מודעת, וכך אנחנו נחיה לא בתוך הרצונות שלנו אלא בתוך הכוונות שדרכן אנחנו מגלים עולם הפוך, עולם ההשפעה! אתה נהנה בו בגלל שאתה משפיע לבורא! (כלי דקבלה – רצון, כלי דהשפעה – אור חוזר, כוונה דלהשפיע, או"ח). בעזרת האור אתה לא רק מזרז את ההתפתחות שלך, אלא אתה גם מרגיש את הדרך הזו כהנאה, מכך שאתה מתקרב אל המטרה המיוחלת, מסכים עם מטרתו להתקרב יותר ויותר.

ככל שאתה מתקרב יותר אל המטרה, כך אתה מרגיש הפוך יותר ביחס אליה! כיוון שאנחנו מעלים את רמת הרגישות שלנו להבדלים בינינו לבורא, כפי שנאמר: "הקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה". במדרגה ראשונה נדמה לך שההבדל ביניכם לא נורא כל כך, "אז מה אם אני המקבל והוא המשפיע?", אחר כך אתה עולה מהמדרגה ראשונה למדרגה השנייה, ולמרות שאתה דומה לו יותר, דווקא מהסיבה הזו אתה מרגיש את ההבדל ביניכם לא פי 10 אלא פי 100. אתה עלית, כלומר קיבלת תיקון שפועל כזכוכית מגדלת שדרכה אתה רואה את חסרונותיך פי 100!

למרות שהתקרבת לבורא בגובה מדרגה אחת בלבד, הפכת יותר רגיש פי 100, וקודם לא הפריעו לך "עבותות העגלה" לעומת עכשיו שמציקים לך "קורי העכביש". דבר אחד בלבד ניתן לשנות מתוך ארבע דרגות ההתפתחות (המצע, דרכי התפתחות המצע, הסביבה והתפתחות הסביבה) המשפיעות על התפוח או על האדם המתפתח, על הגן הרוחני שלו והוא השפעת הסביבה, כיוון שרק היא קובעת תנאי התפתחות נוחים, אספקת שמש ולחות. כך גם ביחס לנשמה, אם נקבל תנאים טובים להתפתחותה, לא נצטרך לסבול מייסורים וממלחמות.

אם אנחנו רוצים שהתפוח (הנשמה) שלנו יגדל, עליו להיות מאוזן עם סביבתו. לשם כך אנחנו צריכים להתקשר עם הסביבה הזו, ודרכה להגיע לכוח עליון, לבורא המתלבש בסביבה ומתקן אותה כך שאתה, הסביבה והבורא תתחברו לאחד שלם.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "מהות הדת ומטרתה" 17.11.2010