העריכו את הדרך

laitman_2009-10_usa_0310_70.jpg

אם אני מחליט שאני רוצה להשיג את תכונת ההשפעה, אני מתחיל ללמוד ולנצל את כל האמצעים בכדי לקבל את התכונה הזו, אז אני מגלה שאיני רוצה בה! אני מסכים ללמוד עליה רק בתנאי שאני מתכוון לקבל מזה משהו, אבל לימוד לשם השפעה לאחרים, לשם צירוף רצונותינו יחד??? איני מסוגל לכך!

אבל אני ממשיך ללמוד ואני מתחיל לחשוב: נו, אולי עוד ייצא לי מזה משהו… ובאותו הזמן פועל עליי האור המקיף וגם הסביבה משפיעה עליי שהרוחניות וההשפעה – זה דבר גדול.

קודם כל יש צורך בהכרה ובהרגשה שאיני רוצה להשפיע, כלומר איני רוצה רוחניות. אבל בתוכי כבר חיים שני אנשים. אחד אומר: "אתה חייב להתקדם לעבר הבורא, אחרת מה יהיה איתך?! והשני אומר: "בשביל מה לך כל זה, מה תקבל מזה?". אז מתחיל בתוכי מאבק פנימי, הרגשת חושך. כל העולם משתנה, כי הרי כל העולם בתוכי.

כאשר תכונת ההשפעה נסתרת ממני, זהו מצב של הסתר, ואני הוא זה שרוצה להסתיר אותה, אינני רוצה בה! ובו בזמן אני כן רוצה בה למרות הכל, והיא נסתרת ממני. כלומר יש בי פיצול וזה מתגלה אצלי כחושך ביחס לאור – אין האחד יכול להתקיים ללא השני.

אז אתה רוצה להשפיע או לא?! הייתי רוצה להשפיע, אבל בתוכי אין רצון כזה. מה אני יכול לעשות, אם כך אני? זה נקרא הסתר, עבודה לא שלמה. ההסתר הזה אינו יכול להתקיים ללא הגילוי, זהו מצב מיוחד. המקובלים כותבים, שאם היינו יודעים, היינו מאוד מעריכים את המצב של ההסתר, של ה"לא לשמה". אנחנו חושבים, ש"לשמה" זה מצב מאוד גבוה, ואילו "לא לשמה" זה מצב לא רציני. אבל זה אינו נכון, "לא לשמה" הוא גם כן מצב גדול מאוד, והלוואי שהקב"ה ייתן לכל אחד להשיגו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 23.12.2009

רשומות קודמות בנושא:
אור וחושך
כל החיים – בין שני אורות
נשמה זה אחדות אור וחושך

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/2ACnF

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest