דף הבית / חינוך, ילדים / תעזבו אותי במנוחה!

תעזבו אותי במנוחה!

שאלה: נניח, שיש לי עימות עם המנהל שלי, ואני צריך באופן רגשי לשפוך החוצה את אותו המתח שהצטבר אצלי, אך איני יכול. איך אפשר להתעלות מעל זה ולהשיג לפחות איזה שהוא איזון?

תשובתי: אנחנו כל הזמן נמצאים בעימותים מסוג זה: עם עצמנו, עם המשפחה, עם הסביבה שמסביבנו, עם העולם, עם הכול. מה גם, שהעימותים והסכסוכים האלה מקושרים ביניהם, מפני שכולנו, כל האנושות, מקושרים הדדית. והאדם נמצא בכזה מצב, כאשר במשך חייו הוא לא יכול להגיע לאיזון. לכן, לדבר היום על העולם המודרני שלנו, אפילו על המעבר לאיזה שהוא איזון, זה בלתי אפשרי.

אבל אם אנחנו כבר מנהלים שיחה בנושא זה, אז קודם כל צריך לדבר על החינוך האינטגרלי, כאשר אנחנו יוצרים מסביב לאדם סביבה נכונה. התיקון אפשרי רק בתנאי הזה. אבל אם האדם מגיע אלינו פשוט להכשרה, ואחר כך שוב חוזר לסביבה שלו, למנהל שלו, אז זה לא יניב תוצאות מיוחדות. זה יאפשר לו מדי פעם בצורה כלשהי לשקם את עצמו במקצת, ימנע במקצת את ההתפתחות של תופעות לא רצויות, אבל זה לא יביא אותו להרגשת האיזון.

כי אנחנו נמצאים בסביבה שכל הזמן מכניסה אותנו למתח: גם בבית, גם בעבודה, גם בדרך לעבודה ומעבודה, בכל מקום. בין אם אנחנו הולכים לסופרמרקט, או שומעים רדיו, או צופים בטלוויזיה, מכל הצדדים אנחנו מוקפים על ידי כל מיני גורמים שמעצבנים אותנו.

כדי שהגורמים האלה לא יעצבנו אותנו, אלא יאזנו, צריך לשנות הכול מסביב, מפני שהאדם אינו יכול להשתנות בעצמו, הסביבה היא זו שמשנה אותו. לכן צריך להחליף סביבה!

לכן בכל מקום צריך להנהיג חינוך אינטגרלי: במפעלים, במוסדות ציבוריים, בבתי ספר, בקרב עובדי התחבורה הציבורית ובכלי התקשורת. את כל זה צריך להחליף במערכות שיָקנו לאדם איזון, ולא יעוררו אותו בצורה שלילית, בכך שמביאות אותו לחוסר איזון.

מתוך שיחה מס' 3 בנושא "רפואת העתיד", 07.04.2013

ידיעות קודמות בנושא:
איזון הגוף, זה איזון העולם
אם אחלה, לא אפנה לרופאים…
במלחציים של הקשר ההדדי הכללי

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest