דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / תעבוד, והארץ תוציא פירות

תעבוד, והארץ תוציא פירות

כולנו קיבלנו הרגשה התחלתית כלשהי של חשיבות פרי ההשפעה המר, אך איננו מסוגלים לסבול את המרירות שלו. אך אם בכל זאת נספר זה לזה עד כמה הוא חשוב, אז כל אחד ייספג בחשיבות הזאת. ומהצד השני, הוא ירגיש ביתר בירור עד כמה זה דוחה אותו ומנוגד לכל הטבע שלו. מסתבר שהדבר הזה חשוב במיוחד, אך הוא מעבר ליכולת שלי.

ואם האדם נמצא בסביבה שמשכנעת אותו שאין ברירה, ושהפרי הזה נחוץ לו והוא בעצם כל החיים שלו – אז האדם מסכים לשנות את הטבע שלו. הוא מתחיל לגלות את האמצעי שקיים לשם כך, ולדרוש את הכוח שישנה אותו: המאור המחזיר למוטב.

וכך, בהדרגה, מתחיל להתפתח אצלו טעם חדש. הוא מתחיל למצוא במרירות הזאת – מתיקות, על ידי הוספת מרירות גדולה יותר!

בתלמוד כתוב שאסור לפזר מלח על לימון או אשכולית מפני שהוא מבטל את המרירות הטבעית והופך את הפרי למתוק. כפי שנאמר שהמלח ממתיק את הבשר.

לפרי המר אנחנו מוסיפים מרכיב מר עוד יותר – מסך, ואז הוא הופך למתוק. כך האדם מקבל את האמצעי שנקרא כוח ההשפעה.

ואז אותה המרירות שהוא הרגיש קודם לכן בתוך רצונותיו האגואיסטיים, הופכת למתוקה, בזכות המסך. כי הוא הרי רכש יחס חדש להשפעה, וההשפעה הופכת עבורו לתענוג. והמשפיע, הבורא, נעשה קרוב אליו, עד כדי כך שהאדם מרגיש בתוכו רצון להשפיע לבורא.

ובהמשך הוא מפתח את הטעם להשפעה, כפי שאנחנו בחיינו מפתחים טעם למזון חדש, שהופך בשבילנו לתענוג. הילד לא ישתה יין, מפני שהוא חמוץ או מר, אלא ירצה מיץ מתוק. הוא יסרב לאכול את המאכלים החריפים מאוד או החמוצים מאוד שאנחנו אוכלים. כלומר, גם הטעמים הרגילים שלנו מתפתחים במשך החיים, ואנחנו יכולים לפתח יחס חדש לדברים שקודם לא סבלנו.

כך קורה גם בעבודה הפנימית. אם האדם דואג לחשיבות ההשפעה, שהיא פרי מר מאוד, שאין בו שום דבר מושך, אלא להיפך, הכול דוחה – אז החשיבות הזאת הופכת עבורו לקו ימין. ואילו המר – הופך לקו שמאל. ואז הוא בונה את הקו האמצעי החדש – את האמצעי להרגיש את המתיקות בתוך המר.

ממש כמו ב"מגילת אסתר", מלשון גילוי (מגילה) ההסתרה (אסתר). המתיקות מורגשת דווקא בתוך המרירות, "לילה כיום יאיר". וכך, כל מה שהרגשנו כמר הופך למתוק, בזכות היחס החדש הזה.

אך "הארץ לא הוציאה פירות מטרם שנברא האדם". הרי הפירות כבר קיימים, והארץ מוכנה להצמיח אותם, ורק האדם צריך להיוולד כדי להרגיש שישנה ארץ פורייה שמניבה פירות מתוקים. אחרת זה לא פרי. כלומר, אלה פירות שמתגלים כתוצאה מעבודת האדם. ובלעדיה הוא לא יקצור פירות.

לפי המידה שבה הוא בנה את קו שמאל, את היחס החדש למה שהוא הרגיש כמר – הוא יגלה שזהו פרי מתוק.

מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 01.11.2011

ידיעות קודמות בנושא:
להפוך את המר למתוק
לבחור את המרירות המתוקה של האמת
כולנו כאחד הגענו אל עיר המלך

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/3RLKn

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest