קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
בכל רגע אנחנו צריכים להרגיש שיש מישהו שמבצע עלינו את כל הפעולות. עכשיו אתה נע, שואל, רוצה משהו. מי מזמין בך את הרצונות והפעולות האלה? בדיוק את זה עליך לגלות. כשאתה מגלה בהדרגה את הכוח היחיד הפועל בכל הבריאה, אתה מחליף את הכלים של התפיסה שלך: ההרגשה והשׂכל. אתה הופך להיות יותר קָליט ומהיר תפיסה, מתחיל להבחין טוב יותר במה שמתרחש, מבין יותר את פעולות הבורא.
אתה פתאום רואה עולם ענק, הרבה יותר רחב, עמוק ומורכב, בכל החתכים והבחינות. כל זה הופך להיות אחר ביחס אליך. אך אחר כך תבין שאתה משתנה בעצמך, ומבחוץ הכול נשאר ללא שינוי. מאוחר יותר יתגלה לך שאתה בכלל רואה רק את הבורא. מאחר ואין אף אחד ושום דבר חוץ ממנו. ומה שנדמה לך כעולם, זה הצל שלך עליו. וכך זה יהיה עד שתשׂיג את המצב שהצל הזה ייעלם.
במילים אחרות, כדי להשׂיג דבקות עם הבורא, צריך לעבור הרבה מאוד שינויים. בתפיסה שלך השינויים האלה נקראים עולמות: עשיה, יצירה, בריאה, אצילות, אדם קדמון, עולם אין סוף. אלה הן מדרגות של תפיסת המציאות שלך שמצטיירת לך בצורתה היותר ויותר אמיתית. אז מה השתנה? – רק התפיסה שלך. אתה מחליף את החושים שלך ורואה כיצד הבורא מתגלה לך בהדרגה, כיצד תמונת העולם מקבלת אופי יותר ויותר מדויק, הופכת לאמיתית, קבועה, נצחית. הכול תלוי רק במקום שממנו אתה צופה, ביחס לאור אין סוף.
אז אתה מתחיל להבין שהצל, אותו ראית על הבורא, כל ההסתרות האלה, העולמות, כל זה היה רק לטובתך. בכל אופן, אתה ראית איזה שהם קווי גבול, איזה ציור שאתה חייב לסלק, להפוך להיות דומה לבורא דווקא בתוך הצל הזה, כדי שהוא ייעלם.
מתוך שיעור על אגרת נ"ב של בעל הסולם, 26.11.2010
ידיעות קודמות בנושא:
וראה עולם הפוך…
עשרה לבושי האור
