דף הבית / המשבר ופתרונו / תנועה אל האור

תנועה אל האור

שאלה: בספר הזוהר נאמר, שמזמן הקמת המשכן (אוהל המועד) לעולם ניתנו במתנה אהבה, צדק, שלום, אחדות…

תשובתי: משכן, זהו פטנט אלוקי לחיבור בין שני כוחות מנוגדים המשלימים זה את זה.

בעולם שלנו קיימים רק שנאה, יריבות, מחלוקת, חילוקי דעות. כאשר הם מצטברים יותר ויותר הם הופכים למלחמה, אחר כך הכול נרגע באופן זמני. אבל הרוגע וההפוגה האלה זה רק תקופת מעבר למדרגה הבאה של שנאה ותחרותיות.

למרבה הצער, הפטנט האלוקי אינו ידוע לאדם, כי אנחנו הרי רואים איך לאורך כל ההיסטוריה של ההתפתחות בני האדם שונאים זה את זה, כמה שהם לא ישתדלו לכונן ביניהם איזה שהן מסגרות: דיפלומטיות, אתיות, חוק פלילי וכדומה.

פעם היו קיימות נורמות מסוימות וכללי התנהגות. והיום הם אינם: אף אחד לא מתבייש מכלום, אף אחד אינו מתבייש מאף אחד, תחרותיות נחשבת כמובנת מאליה.

פעם במקום הראשון היה האדם, ולא הכסף. הערכים העיקריים היו הצרכים התרבותיים של האדם, השקפת העולם שלו. כך חינכו אותנו.

ואילו היום הכול נמדד במונחים כספיים. הצעירים בוחרים מקצוע זה או אחר לא בהתאם לנטיות שלהם, אלא מפני שיש בזה שכר גבוה.

אנחנו פשוט עלינו למדרגה הבאה של ניגודיות בין שני הכוחות המנוגדים, ועכשיו צריכים לבוא למצב מאוד רציני ומיוחד, כאשר לא נוכל לחיות בתוך שנאה, קינאה, תחרותיות, יריבות סכסוכים ומריבות.

היום כבר כולם מסכימים עם זה שבינינו קיימת התנגדות של כל אדם כלפי כולם וכולם כלפי כל אחד, אבל אין זה מדאיג אף אחד באופן מיוחד: "נו אז מה? כזה אני וכך מתייחס כלפי האחרים". המצב הזה הוא טוב מאוד, מפני שהאמת יוצאת לאור.

וכך אנחנו חיים, זה הטבע שלנו. בכל מקום יש משבר: חלק אחד של האנושות סובל מרעב, והחלק האחר זורק חלק מהמזון. אבל האדם מתעלם מזה בשלוות נפש, אז שיהיו רעבים, זה לא מעניין אותו. אין לנו שום חמלה כלפי אף אחד, רק יריבות ואיבה.

לכן אנחנו צריכים להגיע למצב, כאשר היריבות הזאת תהיה בלתי נסבלת, אחרת שני הכוחות המנוגדים האלה יתקרבו עד כדי כך זה לזה, שביניהם ייווצרו ניצוצות שבתוכם אנחנו נישרף, נסיים את הקיום שלנו.

אנחנו צריכים להרגיש ישירות את האיום הזה, אבל לא ביחס לאנושות, אלא ביחס לעצמנו, מפני שלא אכפת לנו מאף אחד חוץ מעצמנו.

כאשר ההרגשה הזאת תגיע עד ל"אני" העצמי הפנימי, אז בני האדם יבינו ויכירו בזה שכאן חייב להיות מוצא, כי בטבע קיימת נקודת הפיצול שנותנת הזדמנות לצאת מהמצב הזה. ואז אנחנו על ידי הרצון האגואיסטי העצום שלנו נתחיל לחפש, לדרוש מתוך עצמנו דרך למצב הנגדי ונמצא אותה, מפני שיש לנו שיטה ליצירת כזאת התנגדות בינינו שעל ידה ניתן להפוך את העבודה בשנאה הדדית לאהבה, לצדק, להבנה הדדית, לשוויון.

בזה כל העבודה שלנו. לשם כך ניתנו לנו ראש וידע, כדי שאנחנו לא נתקדם בחושך כמו חפרפרת, אלא בדרך של אור, בכך שרואים לפנינו את המטרה שהוצבה.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 06.12.2014

ידיעות קודמות בנושא:
בלי הגבלות אין בריאה
המשכן הוא המקום לחיים הרוחניים שלנו
אוהל המועד (המשכן)

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/iZkAz

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest