דף הבית / המשבר ופתרונו / תן אור לעולם

תן אור לעולם

שאלה: יש לנו בעיה עם הניסוח הנכון של תפקיד עם ישראל. כתוב, שצריך להיות "אור לגויים", אך מהי המשמעות של זה?

תשובתי: "אור לגויים", זה לא הישגים במדע. כמו שכותב בעל הסולם, בכך אנחנו תלמידיהם של העמים – הם פיתחו את המדע ואנחנו רק השתלבנו בתהליך.

זה לא מה שמצפים מאיתנו. האם מישהו הודה לנו אי פעם על פרסי הנובל, פריצות הדרך והגילויים המדעיים? אף אחד לא יגיד לנו "תודה" ולא יעריך זאת באמת, אלא רק שוב ושוב ישייכו לנו כוונות זדוניות. אומות העולם אינן מעריכות דבר ממה שהבאנו לאנושות, למעט המאור המחזיר למוטב. הם לא מתייחסים לשום דבר אחר.

אתה רוצה הכרה: "תראו מה נתנו לעולם, אילו תרופות פיתחנו, אילו טכנולוגיות המצאנו…", "נו, אז מה? טוב מאוד. אנחנו נבוא אליכם לבית החולים לטיפול." הם אינם מגיבים פנימית לכך שלכאורה אנחנו עושים להם טובה, עוזרים ודואגים להם. אנחנו אפילו מרפאים את האויבים שלנו, אבל אף אחד לא מרגיש שהוא חייב לנו. אנחנו מצפים ליחס טוב בתגובה, אולם העמים אינם מרגישים שום דחף למשהו דומה.

אבל זה לא מפני שהם כפויי טובה. העניין הוא, שעלינו לתת להם משהו אחר לחלוטין. וכל היתר אנחנו מחזירים לכאורה במקום החוב הקיים.

אנחנו יכולים להוריד מיסים למגזר הערבי, לקנות את "בני הדודים" שלנו בכל מיני הטבות, לסלול בזהב את כל מזרח ירושלים – בשבילם אלה לא תהיינה מתנות.

זו טעות אם הממשלה חושבת שבכך נבטיח לעצמנו תמיכה מהערבים. זה לא נכון.

הערבים דורשים מאיתנו משהו אחר לחלוטין, והם לא זקוקים יותר למאומה. כך האדם מרגיש בהתאם לשורש נשמתו – הוא חייב לקבל מאיתנו את המאור המחזיר למוטב, ואנחנו "סוגרים לו את הברז", חונקים אותו.

הם לעולם לא "יודו" לנו על כל היתר, על החיים הטובים שלהם בשלהי המזרח התיכון הבוער. אני חוזר: אין להאשים אותם בכפיות טובה, פשוט ה"מתנות" שלנו לא קשורות למה שאנחנו צריכים באמת לתת להם. כל השאר הם מקבלים כמשהו שחייבים להם, כהחזר חוב.

עלינו לברר היטב את העניין הזה. רבים מציעים לתת להם עוד יותר, כדי שיעריכו את כל הרווחים מהקשר איתנו… מה פתאום?! עד שלא ניתן להם את המאור המחזיר למוטב, היחס שלהם אלינו לא ישתנה במאומה.

אותו הדבר גם לגבי העולם כולו. לא משנה אילו נימוקים אנחנו נביא וכמה נספר על התועלת שלנו, העולם אינו זקוק לזה. זה בכלל לא נראה לאנשים כדבר טוב.

עלינו לספק לעולם משהו אחר לחלוטין, ולכן עלינו לדאוג לכך ולבצע זאת – לתת את המאור המחזיר למוטב.

כאשר אני קורא בעיתונות ורואה את הקו הכללי של מדיניות הפנים שלנו, אני רואה שהיא מסולפת מהפסגה עד היסוד. הכול שקר, אנשים לא מבינים את מה שקורה.

אל תיתן לערבים דבר חוץ מהמאור המחזיר למוטב, ואתה תראה את התוצאות. אז הם לא ירמו אותנו, לא יעבדו עלינו, לא ישחקו משחק מלוכלך. כי אנחנו נחייב אותם באמצעות המאור, ואין לנו מה לפחד יותר. תן להם אור, והם שלך. לא רק כ"בני דודים", אלא כאחים ממש. תפתח את הגבולות, תוריד את המחסומים, תרגיש חופשי, ואתה תראה איך הם מחזיקים בך.

אבל אנחנו עושים הכול הפוך…

בעל הסולם כותב על כך ב"כתבי הדור האחרון": "היהדות צריכה לתת דבר חדש לגויים, ולזה המה מחכים משיבת ישראל לארץ, ואין זה בחכמות אחרות, כי בהם לא חידשנו מעולם ובהן אנו תמיד תלמידיהם. אלא המדובר הוא בחכמת הדת (חכמת הקבלה) ובצדק ובשלום. שבזה רוב הגויים תלמידנו הם. וחכמה זו מיוחסת רק לנו."

מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר", 12.11.2014

ידיעות קודמות בנושא:
מי אשם ומה לעשות
פרס נובל, זה לא "אור לגויים"
להיות אור לגויים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/X0W2j

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest