דף הבית / אקטואליה / ישראל היום / תמות היום, כדי שאני אוכל למות מחר

תמות היום, כדי שאני אוכל למות מחר

דעתו של הכלכלן מיכאיל חזין: "לנגד עינינו מסכַת ה"תרבותיות" יורדת מהקפיטליזם. העניין הוא, שב-30 השנים האחרונות, כמות הכסף בכלכלה צמחה מהר יותר מאשר הכלכלה עצמה, ומעל הסקטור הריאלי הצומח של הכלכלה, מתנפחת ה"בועה" של הכלכלה הפיננסית.

המשבר גרם ל"יציאת האוויר" מחלק מה"בועות" הפיננסיות. אולם מה שהציל את המצב היה ההנפקה הענקית של הפדרל ריזרב. אולם בסיס ה"בועה" הפיננסית, הכלכלה הריאלית, התחילה להצטמצם. וכיוון שההכנסה הריאלית נוצרת בכלכלה רק מהביקוש הסופי של משקי הבית ושל הממשלה, הרי שעולה השאלה, מה לעשות הלאה.

משקי הבית מקצצים בביקוש, הממשלות הגדילו באופן זמני את הביקוש, אך הן אינן יכולות להמשיך בזה. האלטרנטיבה היא נפילה מהירה של התל"ג.

בעולם ישנן כמויות אדירות של כסף, שבעליו כל הזמן משקיעים אותו איפשהו, ובכך יוצרים אשליות של צמיחה מקומית. אולם אי אפשר לעצור את הזרם האובייקטיבי של התהליכים הכלכליים.

ולגמרי בלתי אפשרי לאפשר לשווקים הספקולטיביים לקרוס משמעותית. האלטרנטיבה היא: אם אין מקורות נזילות משותפים, צריך לקחת אותם ממישהו.

המסקנה: לכן ארה"ב תדרבן, קרוב לוודאי, בסתיו 2011 את המשבר הפיננסי באירופה, במטרה להעביר את הנזילות לשווקים שלה, לפי העיקרון: "תמות היום, כדי שאני אוכל למות מחר". זה בדיוק העיקרון שהקפיטליזם מתחיל להכתיב, כשמסכַת ה"תרבותיות" שלו יורדת לנגד עינינו".

התייחסותי: אצלנו בישראל הם בכלל מתכננים מהפכות, אנרכיות ומלחמות. וכל זה רק במטרה להימלט מפשיטת רגל. לפי הגלובליות של העולם והקשר הכללי, כל זה יחזור אליהם במהרה בצורה של מכה קשה והרסנית. בעולם אינטגרלי, רק הקשר ההדדי עם מדינות אחרות יבטיח את עתידה של המדינה. האם באמת העולם הזה יצטרך ללמוד את היחסים האינטגרליים החדשים של הערבות ההדדית רק על ידי הייסורים…
ידיעות קודמות בנושא:
כלכלנים – תכינו מקלט
שינוי החברה יוליד יחסים כלכליים חדשים
בהמשך – נפילה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/nwsvJ

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest