קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כדי לתפוס את הציור הנכון של המציאות, חייבים לדעת את שתי נקודות הראייה עליה, מצד הבורא ומצד הנברא, ולהבין את היחס ביניהן. על בסיס של שני המצבים הללו אנחנו יכולים לקבוע את היחס כלפי כל רצון, כדי שבסופו של דבר כל הנקודות האלה, שקובעות את היחסים בין הבורא והנברא, במידת הניגודיות וההשוואה שלהן זו עם זו, יתנו לנו את תפיסת המציאות החדשה.
זו כבר לא תהיה אותה התמונה השקרית שניצבת לפנינו עכשיו שנקראת "העולם המדומה", שהיא חד צדדית וקטנה ומוגבלת רק במה שעובר לתוכנו דרך המסננת האגואיסטית, בכך שמולידה את הרגשת העולם הזה.
כשהמציאות הרחבה והאין סופית שנמצאת מחוצה לנו מעבר לגבולות התפיסה שלנו, עוברת דרך האגו שלנו ומגיעה להרגשות שלנו, היא מצטמצמת עד לציור הגשמי של העולם הזה, שאותו אנחנו בסופו של דבר מרגישים. אבל כדי להגיע לתפיסה בלתי מוגבלת, דרושות לנו שתי הנקודות החדשות.
המציאות הקטנה והאגואיסטית שלנו נקראת "בהמית", מפני שנתפסת על ידי הגוף הבהמי שלנו. אבל כדי להרגיש את המציאות האמיתית דרושות לנו שתי הנקודות: נקודה אחת שהפוכה לבורא, ונקודה שנייה שדומה לו.
ובין שתי הנקודות האלה, מתוך הקשרים של כל סוגי האופנים: "בעד" ו"נגד", הדומה וההפוך, אנחנו נבנה את תמונת העולם החדשה שלנו. כל התכונות המנוגדות והדומות האלה, יהיו המרכיבים של התפיסה שלנו.
מתוך שיעור על איגרת של בעל הסולם, 13.07.2012
