תכין לבֵנים לבנייה

הבעיה היא, שאנחנו לא יוצאים בצורה נכונה מהירידות, אנחנו לא מודעים לכך שהירידות, הם אותם המקומות שמשם הכול צומח ופורח. אנחנו לא מתייחסים אליהן כאל בנייה חדשה, כאל מצבים רצויים.

יש כזה זיווג, שמתרחש בחצות הלילה, שדווקא ממנו נולד אדם. לכן צריכים להבין, שכל העבודה מתרחשת בירידה, דרך בירורים בחושך, בזמן גילוי הטבע האמיתי והלא מטושטש שלנו. החושך מאלץ אותנו לדרוש את המאור: אבל לא מאור של היום, שנותן ידע, אלא מאור של חסדים, שמאפשר לראות את "הכלים השבורים" שלנו שמתגלים בלילה. ובגלל הניגודיות שלהם לאור הם נראים כחושך.

אנחנו מתחילים לראות את הכלים האלה ולהשוות אותם עם כלים דהשפעה, מתחילים להכין כלים חדשים. זה נקרא זיווג דאו"א, הכנה ללידת האדם בעולם הרוחני. צריך פשוט לעבוד בצורה יצירתית עם מה שמתגלה בחושך, ולעבוד בשמחה, בהרגשת חשיבות המטרה, בכך שמבינים שכל ההתקדמות אליה נבנית מתוך החושך.

הירידה נותנת לנו חומר לבנייה. צורה של החושך, זה הכלי לגילוי האור, כמו קירות של בית. החושך עצמו זה אותם הלבנים שאנחנו חייבים להפוך לכלים לבנייה, ורק מהם אנחנו בונים את עצמנו. חוץ מרצון לקבל יש לנו רק כוונה, שקובעת איך להשתמש ברצון הזה.

רצון וכוונה, זה כל מה שקיים בבריאה. ולכן, אנחנו חייבים להתייחס לירידות בצורה יצירתית, זה מאוד נחוץ עכשיו.

מתוך שיעור על מאמר ל"ג מספר "שמעתי", 13.09.2013

ידיעות קודמות בנושא:
לאחר הערב מגיע הבוקר של יום חדש
הירידה, היא תנופה לפני הקפיצה למעלה
היום מתחיל מהערב