דף הבית / חכמת הקבלה / פרשת השבוע / תכונותיו של הכוהן הגדול, חלק ד'

תכונותיו של הכוהן הגדול, חלק ד'

התכונה החמישית שנדרשת מהכוהן, היא: 5. גיל.

"רצוי שהכוהן הגדול יהיה בעל כישרון וניסיון, ותכונות אלה באות בגיל מבוגר יותר.

לאחר מדרגות רבות, שאותן האדם עובר באופן עצמאי, מופיע אצלו ניסיון רב בעלייה הרוחנית. וזה מה שקובע את הבשלות של הגיל שלו.

עם זאת, בפועל, בית הדין העליון היה בוחר את הכוהן הגדול ללא קשר לגילו, אם הוא היה בעל יתר התכונות. בפרט, אם הבן של הכוהן הגדול יכול היה לתפוס את מקומו של אביו, אז הוא קיבל עדיפות על פני שאר הכוהנים, אפילו אם הוא היה צעיר בגילו." (מתוך הספר "מדרש מספר", בשפה הרוסית).

בן, נחשב למדרגה הנמוכה הבאה שהכי קרובה למדרגה העליונה. לכן יש לו עדיפות על פני כל השאר. אם המדרגה העליונה מיועדת להיות כל החיים כוהן (להיות בעלת כאלה תכונות), אז ההעדפה ניתנת למדרגה הנמוכה שבאה אחריה, למרות שהיא לא מגלה את עצמה בצורה מספיק מובהקת, בזה שנמצאת בצילה של המדרגה העליונה שלה.

לדוגמה, הרב"ש תמיד היה נמצא בצילו של אביו, בעל הסולם, אבל התברר כתלמיד הראוי ביותר מכל תלמידיו. היתרון והעדיפות של המדרגה התחתונה מתגלה בהדרגה, לא ידוע מאיפה ואיך. לכאורה לא מובן איזה קשר יש כאן? אבל בעולם הרוחני קיים קשר מדויק לחלוטין, מפני ששם הרב"ש הוא לא הבן, אלא התלמיד של בעל הסולם, ממשיך דרכו.

הערה: אבל בחסידות המנהיגות בדרך כלל מועברת מאבות לילדיהם…

תשובתי: אנשים שאין להם הבנה כיצד להעביר מנהיגות רוחנית, היו סבורים שצריך לעשות כך, כפי שכתוב בתורה: אם אתה בן של אדם גדול, זה אומר, שיש לך משהו מהאבא, כי האב השקיע בך את הזרע שלו. אבל תחת המושג "זרע", הכוונה היא לאור העליון ולא לגנים פיזיולוגיים.

ברגע שחסידים החלו לפרש את התורה מילולית, אז החסידות האמיתית הסתיימה. כי עד זמן מסוים היא הייתה חכמת הקבלה, ואחר כך הפכה למה שהיא היום, סוג של תנועה עממית.

ביסודו זהו זרם רצוי, טוב ורך, שיש לו המון גוונים קבליים חיצוניים. אבל אף על פי שההרגלים, המנהגים והחוקים שלו מתבססים על עקרונות של חכמת הקבלה, הדבר העיקרי ביותר, העבודה שבלב, נאבדה.

מייסד החסידות, הבעל שם טוב, העביר בצורה נכונה את הלימוד הרוחני דרך ממשיכי דרכו, המגיד ממזריץ' ושאר המנהיגים הרוחניים. אלה היו מקובלים גדולים, אנשים קדושים, שנמצאים בדרגה של השפעה מלאה.

אבל כעבור מאה שנה הכול החל להשתנות בהדרגה. ככלל, המקובלים היו אנשים עניים, לכן העשירים שהקיפו אותם החלו להתייחס אליהם בזלזול, "עדיף שתשבו אצלכם באסם ותקראו את הזוהר, ואילו אנחנו נבנה בניין מפואר וכל העָם יבוא אלינו."

אנשים עשירים התחילו לבחור לעצמם מנהיגים אחרים לגמרי, שקרובים לטעמם ולמוסריותם, ושברכו והוקירו אותם. ובזה הסתיימה תקופת הזהב, שהחלה מהאר"י ובהדרגה ירדה לשפל.

בכל זאת, ממשיכי דרכו של הבעל שם טוב עשו תיקונים גדולים, והקבלה המודרנית שלנו נבנית על עבודתם.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 14.5.2014

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/079Bz

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest