קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אם הבורא ברא שני כוחות בסך הכול: קבלה והשפעה, אז לאן שייכת ה"בושה" והיכן נמצא השורש שלה? מדוע היא בעלת כוח כל כך גדול, שאפילו היא חזקה יותר מהרצון?
תשובתי: "בושה" זו "בריאה" בפני עצמה. הבורא יכול היה שלא לברוא את הבושה, ואז אנחנו לא היינו מרגישים את עצמנו כמקבלים ומנוגדים אליו. בושה, זו תכונה שנבראה במיוחד עבורנו, היא מיועדת רק לאדם.
ואפילו לא מדובר על הבושה של העולם הזה, שהיא כמו הטבעה של הבושה העליונה, קצת משקפת אותה. אך הבושה הרוחנית העליונה, זו הרגשה שאתה ניצב מול הבורא ומנוגד אליו, ומרגיש כיצד הניגודיות הזאת משפילה אותך ליד ההשפעה שלו, ועד כמה המחשבות האגואיסטיות שלך הפוכות למחשבות על השפעה. זוהי כזו בושה שלא ניתן לסבול אותה!
מתוך שיעור על ספרו של בעל הסולם "תלמוד עשר הספירות", 30.11.2010
ידיעות קודמות בנושא:
על התינוק שהתבייש לאכול
בושה זו מדרגה רוחנית
פטנט להנאה אין סופית
האם הרגשת הבושה,יכולה לבוא ליידי ביטוי בצורות אחרות?כמו פחד,הרגשת התהום בתוך האדם,והרגשה שאתה לא רצוי ונזרק החוצה?
הטבע שלנו לא משתנה, רק השימוש בו מתוך מגמה להיות בתכונת ההשפעה במקום בתכונת הקבלה. כל המצבים שנעבור יגעו ויעוררו את הטבע שלנו כפי שהוא בהתאמה לאותה המדרגה בה אנו נמצאים, לכן סופר לא פעם כי גם המקובלים הגדולים ביותר התנהגותם בגשמיות תואמת את טבע האדם אך ברוחניות שהם רוכשים המגמה היא אחרת לגמרי. האם נכונה ההנחה הזאת?