דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / תיקח דוגמה מההורים הרוחניים

תיקח דוגמה מההורים הרוחניים

לפני אלפי שנים חיו בעולם האבות הקדמונים שלנו, אבל החשובים ביותר בשבילינו הם הקרובים שלנו: סבא, סבתא, אבא ואימא. ללא ספק, אבא ואימא הם הכי חשובים לנו, מפני שדרכם אנחנו מתקשרים לכל הדורות הקודמים.

זה מתייחס גם להורים הגשמיים, וגם להורים הרוחניים שלנו. כך אנחנו גם מתקשרים לאבא ואימא עילאין – ההורים הרוחניים שלנו, כדי על ידם לקבל את הכוח, את המאור. כל העבודה שלנו היא בהכנעה כלפיהם.

הכול תלוי עד כמה אנחנו מקבלים מהם דוגמאות, רוצים להיות כמוהם, לומדים מהם ונכנעים כלפי גדלותם. האגו שלנו בכוונה בנוי בצורה כזאת, כדי שאנחנו נמתח עליהם ביקורת, והעבודה שלנו היא לעלות למעלה מהביקורת על אף שאנחנו לא מסכימים.

וזה טבעי שאנחנו לא מסכימים עם אבא ואימא, הרי אנחנו נמצאים במדרגה יותר תחתונה. אבל כאשר אנחנו מתעלים מעל כל הספקות, השאלות, הקשיים, חוסר ההסכמה עם המדרגה העליונה, דווקא בזכות זה אנחנו עולים למעלה.

בהתחלה אנחנו מבטלים את עצמינו לחלוטין ונכללים בתוך העליון כעובָּר. אחר כך אנחנו עוברים שלבים של "יניקה" ו"מוחין" ומקבלים יותר עצמאות. כל המדרגות האלה בנויות על ביטול עצמי, צמצום של האגו, רכישת ה"מסך" ועבודה מעל הביקורת של העליון שמתעוררת בנו.

לכן תפקיד העם הוא לבטל את עצמו כלפי החכמים, המקובלים, לשמוע להם ולשרת אותם במה שרק אפשר. צריך ממש להשתמש בראש של המקובל ולשמוע לעצות שלו כאשר הוא אומר לנו אילו צעדים עלינו לעשות למען ההתקדמות הרוחנית שלנו.

כך אנחנו חייבים לפעול גם כלפי העולם. "ישראל" נקרא "לי ראש", ולכן מי שנמצא בדרגת ישראל ומקבל השגה רוחנית, חייב לבצע את תפקידו כלפי האחרים. או שאנחנו שייכים ל"ישר- אל" ונותנים בזה כיוון לאחרים, או שאנחנו שייכים לעם, ואז אנחנו נכנעים כלפי ההכוונה הזאת וכך הולכים אחריהם.

זה מתייחס במיוחד לדורנו, כאשר אנחנו מגיעים למצב שכל הדברים שכתובים בתורה מתרחשים כאן בפועל. אנחנו הדור הראשון שמנסה, משתדל, גם בעצמו וגם בדוגמה לאחרים, לממש את התורה, כלומר, להגיע לחיבור כזה שצורתו תשתווה לצורת העליון, צורת הבורא.

מתוך זה אנחנו בונים יחסים גם בקבוצה וגם מחוצה לה, בעם וגם מחוץ לעם. כך הכול מסתדר במדרגות, בפירמידה, ומי שנמצא למטה מכולם ומכניע את עצמו יותר מכולם הוא עולה למעלה מכולם.

הוא נמצא עכשיו למטה, כי יש לו "רשימו" מה"מסך" הגדול שפעם היה לו, והוא מימש אותו בעל מנת להשפיע. וכאשר ה"מסך" נשבר, האדם נפל הכי עמוק.

ואם הוא עכשיו יבטל את עצמו, את האגו שלו, יתעלה מעליו, ובכל פעם ישייך את עצמו למדרגה יותר ויותר גבוהה ממנו, אז הוא יגיע אל פסגת הפירמידה. וכך כל הפירמידה הופכת לעיגול, ואנחנו חוזרים למצב של אין סוף, של כלי אחד ואור אחד.

לכן, בזמן התיקונים, בזמן העבודה, אין לנו שום עצה אחרת, אלא להכניע את עצמנו כלפי העליון. וכל אחד צריך להבין מי הוא העליון שלו, ממי הוא מקבל את השיטה, את התורה, את ההכוונה בדרך. ואחרי התיקונים כולם הופכים להיות שווים, כולם מתעגלים.

מתוך ההכנה לשיעור, 23.06.2014

ידיעות קודמות בנושא:
ילד טוב לוקח דוגמה מההורים
מפקיד את חיי בידיו של מורה דרך
מורה שתמיד איתך

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/iOCVC

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest