תיקון התכונות

laitman-10.jpg

שאלותיו של יעקב, בהמשך לפוסט "עושים שלום עם האופי שלנו":

1. לא ברור כל כך עניין תיקון המידות. הרי הרמח"ל שהיה מקובל גדול וחשוב כתב את "מסילת ישרים" לתיקון המידות. ולמרות שברור שעניין תיקון המידות הינו כלפי הנפש הבהמית ואינו מתייחס לדרגות השונות של הנשמה האלוקית, עדיין לא נראה הגיוני שמקובל יהיה כעסן, רגזן ,דובר לשון הרע ,ועוד כהנה וכהנה תכונות שעלולות לפגוע באנשים סביבו…

2. מאידך אם הוא יינטה להיות דכאוני או חסר שמחת חיים, יהיה לו קשה להתמודד עם ירידות רוחניות בעת מעבר ממדרגה למדרגה. בהרבה כתבים קושרים המקובלים מתקופת התנאים ועד ימינו את תיקון המידות עם שלמות הנברא והשוואת צורה לבוראו – כך במשנה, גמרא, פרקי אבות, אגרת הרמב"ן, דרך השם לרמח"ל, תומר דבורה לרמ"ק ועוד כהנה וכהנה . אנא עזור להתיר את הפלונטר.

תשובה:
1. הרמח"ל אומר שתיקון התכונות של הנפש הבהמית אינו אפשרי כלל, וכל הניסיונות לתקן רק אותה מסתיימים בכישלון, כיוון שהיא שייכת לחלק הדומם שבאדם, אשר ניתן לו רק כדי שממנו הוא יגדל את הנפש הרוחנית שלו.
הדבר היחיד שאפשר וצריך לשנות – זוהי הנפש האלוקית, הרוחנית, חלק אלוקה ממעל. היא מופיעה באדם תחילה רק כ"נקודה שבלב", שאלה על משמעות החיים המביאה אותו אל חכמת הקבלה, ובעזרת הקבלה האדם מגדל אותה.
כאשר האדם מפתח את הנפש הרוחנית ודאי שהוא משתנה – וזה משפיע על כל התנהגותו הארצית. הוא כבר לא יגרום נזק בזדון לאחרים, כיוון שרכש תכונות שלא ירשו לו לעשות זאת.
אך יחד עם זאת, הבעה חיצונית של כעס, בוטות, אי סבלנות – ייתכן שתישאר. כיוון שהוא, יותר מאחרים, רואה את הנזק שבפעולות או בתופעות מסוימות. פרט לכך, אדם שעולה בדרך הרוחנית, לפני כל צעד קדימה הוא מוכרח להידרדר לאחור. באותו הזמן הוא דומה לכל האחרים, ואפילו גרוע מהם.
כך זה נמשך עד סוף סולם המדרגות, כמו שכתוב: "כל הגדול מחברו, יצרו גדול הימנו". מסופר למשל על רבי שמעון בר יוחאי, שכאשר מצא את עצמו בירידה העמוקה ביותר, וחש כ"שמעון מן השוק", הוא הבין שלפניו נמצאת המדרגה הגבוהה ביותר!
(כתוב בזוהר שכאשר יצא רבי שמעון מן המערה שבה ישב 13 שנה וכתב את ספר הזוהר, הוא ראה איכר שעובד את האדמה, עיסוק רחוק כל כך מהרוחניות, ושרף אותו במבטו – אבל אלה הם סודות התורה…)

2. אדם מתקדם רוחנית תוך כדי הצדקת הבורא (כיוון שמצדיק את הכול נקרא "צדיק"). לכן אין הוא יכול להיות דכאוני או חסר שמחת חיים. התקרבות לבורא – בהשוואת תכונות האדם אליו.
אולם לא מדובר על התכונות המולדות, אלא על התכונות שמתגלות מעבר ל"מחסום" (הגבול בין העולם הזה לעולם הרוחני), מעולמות בי"ע דטומאה (עולמות בריאה, יצירה ועשייה של הטומאה) – שם נמצאות 613 תכונותיו של האגואיזם האמיתי ("פרעה"), שהן נגד הבורא.
כשאדם משנה את הכוונה מ"למען עצמי" ל"למען הבורא", בעזרת אור התורה מבי"ע דקדושה, הוא מקיים בזה 613 מצוות ומגיע להשתוות מלאה – לדבקות בבורא. מובן מאליו שאין זה קשור לביצוע מעשים בגופנו הבהמי, כמו שכתוב בגמרא: "מה איכפת לו להקב"ה בשוחט מן הצואר או שוחט מן העורף? אלא לא נתנו תורה ומצוות, אלא כדי לצרף בהם את ישראל". (ראו: בעל הסולם, הקדמה לספר פי חכם)

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Gs6By

9 comments

  1. אסתר המלכה

    כיצד נתערבבו נשמות ישראל בגויים?
    מסקרן פשוט:)

  2. אתה מבין, זאת הסיבה שהפסקתי ללמוד דרך הנתיב הזה של בני ברוך, הגאון מווילנה אומר האדם בא לשבר את טיבעו, אחרת למה לו חיים, וכאן אומרים תלמד תקבל אור מוטב תתוקן, במציאות יש דרך קצרה ויש דרך ארוכה, זאת הדרך הארוכה, נכון לנצח את הגנום ואת הפסיכולוגיה לא ניתן, אבל ניתן לעורר יראה, ניתן לגדל את הנפש האלוקית ובכך להצליח לנצח את המערכה על הלב הבהמי. כשמכניסים את החב"ד האלוקי, לרגש הגופני מצליחים להגיע לשליטה ליציבות שמבוטאת בהתמדה ועליה בקודש במצוות ה'. הכתר נמצא בחב"ד. אבל שלא תבינו לא נכון, אני מעריך מעריץ את בני ברוך, פשוט ב"ה היא שלב ראשוני בהכרת המערכת והידע, בשביל היישום. הדרך הישומית היא הקובעת, היא המתקנת המידות. מסילות ישירם מראה כמה כן ניתן לפתח טריקים נגד תחבולות הייצר בעזרת יראה.

    ישנו סיפור שמכשפי העולם רצו להבין את כוחו של משה – ושלחו מרגלים וכל המרגלים תיארו אותו ככעסן, רגזן, שחצן וכו , עד שניגש אליו אחד המלכים ואמר לו איך יכול להיות שכולם תיארו אותך ככזה- משה בענוותו אמר מאוד יכול להיות, כמובן בחיים לא הסתכל במראה וראה איך הוא נראה, אבל זה כל הרעיון שכל התכונות קיימות בנו, השליטה אם אנו שולטים אותן, הופכים אותן מהשורש, המטרה היא לא לשנות אותן אלא לשלוט עליהן ואת זה ניתן על ידי הטריקים שהקב"ה הנחיל לנו בעזרת מצוותיו ודברי סופריו שהנחילו לנו את ההלכה ההקשה לתפיסה ונראית דרקונית אבל הכל כך מדוייקת בתכלית לשמור עליך במיטבך כמוליך אלוקי, כבית מקדש מהלך המכיל את קדושת קונו, העושה את רצון קונו, השמח, השלם, המאוחד באחדותו – שהרי זה קב"ה וישראל כולו חד וזאת התכלית וזה פשר העינוגים וזה אדמה לעליון וזה השתוות הצורה. מי שחושב שבקריאת כמה ספרים יפתחו לו שערי חכמה, אז אגיד לא התורה אלא המעשה הוא העיקר כנאמר בפרקי אבות.

    אפשר להגיד אמונה מעל הדעת, אפשר לחכות שזה יגיע, אבל אפשר לעשות
    אפשר נעשה ונשמע – ואני הייתי מחסידי הנשמע ואז נעשה – שזה בערך הגישה של בני ברוך אחרי לימוד של כמה שנים, אבל אפשר להבין את זה בצורה פרקטית, אפשר להסתכל על העולם ולהכיר את הקב"ה ואפשר להסתכל על הנפש ולהקיש על הקב"ה , לי נראה שקרוב אליך הדבר יותר הוא בהסתכלות על עצמך וכוחותיך שהם בצלמו ואז להצליח להשתוות שזה עיקר הגישה של חב"ד.

    שוב, לא שופט, לכולם תפקיד בזירוז הגאולה, פשוט הדרך הישומית היא הקצרה והיא המובילה לאדם השלם והמתחוקן.
    האדם בא לשבר את טיבעו. זאת העבודה. זה עולם העשיה.
    הנצח והאחדות יבואו ככל שנטהר את עצמנו, ונסיר את המסכים שבשליטת אותם מידות , עד שנזכה לראות קב"ה ללא משקפיים ובעצמנו בעזרת נישמתנו – שזאת התכלית האמיתית.

    מאחל לכולם זאת החכמה , כל אחד לפי שורשו.

    אבל דעו לכם – שהישום והדרך הקצרה , יתכן ונמצא בדרך החבדית.
    שבת שלום.

  3. לפני הקונגרס אם אתה יכול להרחיב בבקשה לגבי ההתכללות בקבוצה, אני הבנתי את זה ככה:
    אם אני ישב עם עצמי בבית במשך 20 שנה ואני ישתדל כל יום במשך 20 שעות לייצר מתוכי את הבקשה שיבוא האור ויפעל עלי וישנה את הכוונה שלי מכלפי עצמי לכלפי הבורא, אני יכול לחכות עוד 20 שנה וזה לא יעזור כי מתוכי אין לי שום סיכוי לעשות את זה.
    האפשרות היחידה לייצר סיכוי שזה יקרה היא רק לההפוך לחלק מקבוצה של כמה אנשים שגם להם יש את השריטה הזאת, לא להתכלל איתם פיסית אלא ממש לראות בעיני רוחי כאילו שאני וכל שאר הנשמות בקבוצה היא ישות אחת, לא 2500 ישויות, או 2 מליון ישויות, ושהבקשה שלי תיהיה בשם ומתוך הישות הזאת, שהיא תהפוך למה שאני קורא לו 'אני', שבמציאות האמיתית זה באמת כך, אני זה הישות המשותפת של כולם, ודרכה אני צריך לחיות ולהתפלל ולבקש, ולא דרך האני הקטן והמבודד שבהסתרה העכשווית אני נראה לעצמי נפרד מהכלל.
    גם את השיעורים בבוקר צריך ללמוד ככה, את כל הבקשות והתפילות צריך לעשות ככה, בקיצור, צריך ללמוד לחיות ככה.

    זה נכון או שאני שוגה בהבנה שלי את מה שניסית לומר, כי אם כן אז תתקן את זה מהר, אני לא רוצה לבזבז זמן.

  4. מיכאל לייטמן

    שלום לך.
    הרבה אנשים עוברים בבני ברוך, חלקם נשארים, חלקם ממשיכים הלאה ולעיתים אף חוזרים שוב – והחיפוש הזה הוא מאוד חשוב. הרי בחירת הסביבה היא הבחירה היחידה של האדם.
    אנו מכבדים את כולם, ושמחים אם הצלחנו לעזור במשהו למישהו לברר קצת יותר את דרכו בחיים.
    שיהיה לך בהצלחה רבה!
    ושבת שלום לכולם

  5. לליאור היקר,
    כה אמר קהלת,
    "כי גבוה מעל גבוה שומר, וגבוהים עליהם".
    שבת שלום ומבורך

  6. הרב ברוך אשלג (1991-1907)
    הדרגה הראשונה שאדם נולד
    מאמר י', תשמ"ה
    בזהר משפטים (דף ד' אות י"א בהסולם) כתוב שם, וזה לשונו "בוא וראה, אדם כשנולד, נותנים לו נפש מצד הבהמה מצד הטהרה, מצד אלו שנקראו אופני הקודש, דהיינו מעולם העשיה. זכה יותר, נותנים לו רוח מצד חיות הקודש, דהיינו מצד היצירה. זכה יותר, נותנים לו נשמה מצד הכסא, דהיינו מעולם הבריאה. זכה יותר, נותנים לו נפש בדרך האצילות. זכה יותר, נותנים לו רוח דאצילות מצד העמוד האמצעי, ונקרא בן אל הקב"ה, זה שכתוב, בנים אתם לה' אלקיכם. זכה יותר, נותנים לו נשמה שהם בינה, שעליהם נאמר, כל הנשמה תהלל יה. ונשלם בהם שם הויה".

    הרי ששלימות הנשמה הוא, שיש לו נר"ן מבי"ע ונר"ן מאצילות. וזה השלימות היה לו לאדם הראשון לפני החטא, ורק אחר החטא ירד ממדרגתו, ונתחלק נשמתו לשישים רבוא נשמות, כנ"ל.

    ומשום זה נקרא הרוחניות של האדם בשם, נשמה, אפילו בעת שאין לו רק נפש דנפש, משום שיש כלל, כל דבר שמדברים מאיזו בחינה מדברים תמיד על בחינה העליונה, וכיון שבחינה העליונה של האדם הוא דרגת נשמה, לכן באופן כללי קוראים תמיד את הרוחניות של האדם בשם, נשמה.

    אבל הגם שכל אדם נולד במדרגה הכי קטנה, יחד עם זה אמרו (עיין בשער הגלגולים, דף י"א טור ב') "כי כל אדם יכול להיות כמשה רבינו עליו השלום, אם ירצה לזכך מעשיו, לפי שיכול לקחת לו רוח אחר יותר גבוה עם רום היצירה, וכן נשמה מרום הבריאה". גם בזה תבין ענין המפורסם בדברי חז"ל, "כי רוחיהון דצדקייא או נשמתיהון באים ומתעברים באדם בסוד, הנקרא, עיבור לסייעו בעבודת ה' יתברך".

    וכמו כן מובא בהסולם, (הקדמת הזהר דף צ"ג, ד"ה והענין), וזה לשונו "והענין ההוא דטעין חמרי, הוא סוד הסיוע לנשמות הצדיקים הנשלח להם ממרומים בכדי להעלותן ממדרגה למדרגה, כי לולא הסיוע הזה שהקב"ה שולח לצדיקים, לא היו יכולים לצאת ממדרגתם ולהתעלות יותר למעלה. ולכן שולח הקב"ה לכל צדיק וצדיק נשמה גבוהה ממרומים, לכל אחד לפי מעלתו ומדרגתו, המסייעת לו בדרכו, והוא נקרא, עיבור נשמת הצדיק, וזה נקרא, גילוי נשמת הצדיקים".

    היוצא מזה, מה שאומרים, אין בו דור שלא יהיה בו כאברהם יצחק ויעקב, אין הפירוש שהם נולדו כך ושאין להם בחירה, אלא אלו אנשים שמשתדלים ללכת בדרך האמת, ונותנים את היגיעה מה שצריכים לתת, אלו אנשים מקבלים תמיד עזרה מלמעלה על ידי עיבור נשמת הצדיקים, שמקבלים כח לעלות במדרגות עליונות.

    נמצא, שכל מה שנותנים מלמעלה הוא בדרך סיוע, אבל לא בלי שום עבודה ובחירה.

    וקיום העולם הוא על ידי הצדיקים האלו שממשיכים שפע מלמעלה, וע"י זה יש קיום למעלה.

  7. בקיצור אני לא מצליח להעורר בבוקר לתפילה.
    יש לי במשפחה גנים ויהסטוריה של אנשי לילה ובעיות התעוררות. כנראה ירשתי זאת.
    מה עלי.. לאכול כאפות כל בוקר מחדש???
    או בצהרים להגיד קריאת שמע???

    כי זה עקרוני, אתה אומר שאין לי סיכוי לנצח את הטבע שלי, אז מה הטעם??

    בכלל למה שמו זמן קריאת שמע בבוקר???

    לללמוד את כל העץ חיים פתאום יתן לי כוח לקום בבוקר???

    מישהו, משהו, יכול להסביר????

    לפוסט צריכה להיות אחריות.

  8. אסתר המלכה

    גם לי קשה להתפלל מתוך סידור, עד עכשיו הצלחתי רק פעמיים כשבאמת היה בי רצון לפרוק ולבכות אל מול כוח הבורא:)
    ממ….לי יש היסטוריה במסגרת העולם הדתי ומשום שהורגלתי ליובש עצום בתפילה מן הסידור, אני מודה, קשה לי להתחבר אליו כיום:)
    אני תמיד אעדיף לעבור על כתבי קבלה, לשמוע מוזיקה קבלית או לצפות בשיעורים, האמת שזה מרכז אותי לעבר המטרה באופן יותר חזק:)

  9. אם תבחר בסביבה של אנשים שחשוב להם והם קמים מוקדם בבוקר כי יש להם גדלות המטרה, אז גם לך תהיה,ותקום מוקדם בבוקר אם תרצה או לא…חח פתרתי את הבעיה!

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest