תימשך!

laitman_2010-11-10_3207_us-70.jpg

מתוך שיעור מס' 2 במרכז "קבלה לעם" – מוסקבה:

שאלה: מדוע כשהאדם יודע מה טוב בשבילו, הוא בכל זאת עושה משהו שמביא לו נזק?

תשובתי: אנחנו רואים את זה אפילו על ילדים קטנים. כמה צריך להעניש את הילד עד שהוא מתחיל להבין משהו. והאם זה יהיה כתוצאה מהעונשים או שהוא פשוט גדל והחכים? אולי העונשים לא שינו דבר? זו עוד שאלה, משום מה אנחנו משנים את המעשים שלנו.

למעשה, תחת השפעת העונשים איננו משתנים. בכלל, לא קיימים עונשים ושׂכר בהבנתנו. אף פעם איננו לומדים תחת מכות הגורל. אנחנו פשוט גדֵלים, עולים על הרשימות שלנו, מופיעות בנו רשימות אחרות, משתנה הסביבה ותחת השפעתה אנחנו משתנים. אנחנו משתנים רק מהקְבלה של שני פרמטרים: מנתוני המידע שלנו (רשימות) והסביבה. כשהם פועלים הדדית ביניהם, הם קובעים את מצבנו.

אנחנו חייבים להביא את הרשימות שלנו לאיזון עם הסביבה. כלפי זה צריכה להיות כל ההשתוקקות שלנו. זהו החוק העיקרי של הבריאה, השתוות, איזון, שיווי משקל. לזה משתוקק בצורה אוטומטית כל הטבע. ולכן, ברגע שמופיע בנו חוסר איזון עם המצב הסובב, אנחנו מייד, בכל הכוחות, במודע או שלא במודע (תלוי בהתפתחות האדם), מנסים להביא את עצמנו להתאמה.

לדוגמה, כשאנחנו נכנסים לאיזו חברה, נמצאים באיזו חבורה, אנחנו תמיד מתאימים את עצמנו, תמיד מעוניינים להיות דומים. כך זה בנוי, חוק ההשתוות הוא חוק ראשוני שהבורא העמיד בבסיסו של כל דבר, בכך שיצר את הטבע המנוגד לעצמו, את הרצון לקבל. הוא רוצה שהוא יגיע בהדרגה להידמות והשתוות אליו, לרצון להשפיע. כי הרי הגדילה יוצרת ברצון שׂכל, ואז הנברא הזה הופך להיות בעל מודעות, בעל הרגשה, המגלה את הבורא, הופך להיות דומה, שווה לו.

האדם נבדל בהתגלות השׂכל מכל ייצור חי אחר, שמכוון במודע את הנברא להשתוות לבורא. כל הבחירה החופשית שלנו היא כדי ליצור באופן קבוע סביבה הדומה לנו ש"תמשוך" אותנו אל הבורא. וזה אומר שעלינו לדאוג לסביבה, כדי שהיא תהיה במדרגה אחת מעלינו. אז נרצה להפוך להיות דומים לו ובאופן כזה, פעם אחר פעם, נתקדם אל הבורא. כשאנחנו מתארים לעצמנו את הקבוצה גבוהה יותר, גדולה יותר, יותר אידיאלית מאיתנו, אנחנו מתקדמים קדימה.

כך שהכול תלוי ביצירת הסביבה הנכונה. בזכותה נימשך באופן אוטומטי קדימה. ובכך מסתכם כל חוק הגדילה.

מתוך שיעור על ספרו של בעל הסולם "שמעתי", 17.01.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מחשבה שיוצרת
כיצד לצמוח מאפס
במה תלוי העתיד שלי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/LwQzn

One comment

  1. במהלך חיי תמיד הרגשתי שאינני רוצה להיות מזוהה עם אף קבוצה, גם אם באופן טכני השתייכתי לה.כיתה, צבא , לימודים וכו'.
    האם הרצון הזה, הוא התגלות האגו?
    וכיצד ההתנגדות הזו משפיעה על יכולת החברה לשנות אותי?

    תודה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest