דף הבית / המשבר ופתרונו / תיזכר בדרך אל בית המקדש

תיזכר בדרך אל בית המקדש

שאלה: המשבר הצבאי האחרון בישראל ערער את רוב ההשקפות היציבות שלנו. היינו בטוחים בכוחו של הצבא שלנו, אבל נוכחנו לדעת שאנחנו לא יכולים להשתמש בו בכזאת צורה כדי להגן על עצמנו מאיום. עכשיו התברר, שגם ההסכמים המדיניים אינם מהווים ערובה לשום ביטחון.

תשובתי: המלחמה המודרנית היא מסוג אחר לגמרי. כבר אין את אותם החיים הקודמים שאליהם התרגלנו. שום יסודות, גישות, מטרות, עקרונות, אמצעים ישנים לא עובדים. זה קורה לא רק בישראל, אלא גם בכל העולם.

פשוט בכל העולם אלה הן שאלות לא כל כך קריטיות. ואילו בישראל, שנמצאת בכזאת סביבה עוינת, אלה הן שאלות של חיים ומוות. לכן אנחנו חייבים להיות רגישים לשינויים שמתרחשים.

עָם ישראל צריך להבין את הייעוד שלו ולכן זה קורה דווקא איתנו: מה מטרת הקיום שלנו, מה אומות העולם דורשות מאיתנו, מדוע הן מאשימות אותנו בכל הצרות והבעיות שלהן?

אנחנו חייבים להסביר את זה לכולם, וקודם כל לעצמנו. העָם שלנו בינתיים לא מבין מי הוא ומה הייעוד של עָם ישראל, שחייב לשמש דוגמה של חיבור ואיחוד לכל העולם.

רק העָם היהודי הוא בעל הידע כיצד להתאחד, כי בתוכו כבר קיימת מוכנות כזאת. בכל יהודי יש גֵן מיוחד, הודות לכך, שפעם, בזמן בית המקדש, העָם שלנו היה קיים באיחוד רוחני. אנחנו כבר חיינו כאיש אחד בלב אחד, קיבלנו את התנאי הזה לביצוע.

והיום אנחנו חייבים להראות דוגמה של כזה איחוד לכל האנושות שזקוקה לו כל כך. רק אנחנו מסוגלים לעשות את זה. זה משמח, שלראשונה העָם הרגיש שבאמת הוא רוצה את זה וזקוק לזה.

כזה רושם עמוק נותר בנו כתוצאה מהמלחמה שהייתה. ואני לא חושב שהרושם ייעלם. הוא קצת יקהה, אבל יישאר בכל ישראלי, ואפשר יהיה לעורר את הנחיצות הזאת לחיבור.

ואם העָם כבר נמשך לאיחוד, אז הוא חייב לדעת במה זה תלוי ובאיזו שיטה להשיג את זה. כי אף אחד לא מתאר לעצמו באופן מעשי כאלה יחסים, כאשר אנחנו כל הזמן מקושרים זה עם זה בטוב, ואיך להגיע אליהם.

ובאמת, זה לא ניתן להשגה. צריך רק להביט בנו, על החיים שלנו, על השכנים, ומיד נהיה ברור שזו אוטופיה גמורה שלא יכולה להתרחש. תהרגו אותי, אך איני מסוגל להתחבר עם האחר.

זה למעלה מהיכולת האנושית, ובמיוחד בקרב היהודים. אנחנו יכולים להיות קרובים מאוד זה לזה כאשר יש בזה תועלת. אבל בחיים הרגילים דבר כזה לא נדרש, אנחנו לא ממהרים להתאחד. לכן דרושה לנו שיטה, חכמת החיבור, שנקראת "חכמת הקבלה".

החכמה הזאת נסתרת בתוכנו, בתוך העָם היהודי. אנחנו כבר היינו מאוחדים בעזרתה בזמני בית המקדש וחיינו כאיש אחד בלב אחד כל הזמן לאחר יציאת מצרים ועד לחורבן בית המקדש השני.

והיום אנחנו צריכים לחזור לשיטה הזאת. לכן חכמת הקבלה מתגלה, כדי שאנחנו נממש אותה בתוך עם ישראל ונלמד את השיטה הזאת בכל העולם, נהפוך להיות "אור לגויים".

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 430, 02.09.2014

ידיעות קודמות בנושא:
ישראל בתקופה פוסט טראומטית עם סיבוכים
דוגמה טובה, שהעולם מחכה לה
איך לרפא את מגפת האנטישמיות בעולם

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/xIPAi

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest