תיאטרון הצללים

laitman_2010-05_ny_70b7fd56e8_b-70.jpg

בכדי ללמוד להבין ולהרגיש היכן שאנחנו נמצאים, עלינו לגדול ברוחניות. בדומה לטיפת זרע אשר מתחילה לגדול ברחם האימא, ואחר כך ממשיכה במרחב רחב יותר, כשיוצאת מהרחם לעולם וכך הופכת לאדם. כך זה מתרחש בעולם הגשמי ואותו הדבר מתרחש עם ההתפתחות הפנימית הרוחנית שלנו.

באיזשהו שלב בחיים הגשמיים שלנו אנחנו מתחילים להרגיש בתוכנו טיפת זרע רוחנית, אשר נקראת "נקודה שבלב", רצון להתפתחות רוחנית. זה אומר, שהנקודה הזאת התגלתה. בדיוק כפי שלא היינו קיימים בעולם הזה, עד שאבא ואימא לא הביאו אותנו לעולם, כך גם בעולם הרוחני אבא ואימא מביאים אותנו (כך הם גם נקראים "אבא ואימא"). התפתחות הרוחנית נעשית תחת השפעת כוח הנקרא "האור העליון".

הוא מוליך אותנו דרך הסתרות וגילויים של האור, ומנער אותנו, פעם מגלה לנו את עצמו ואת המציאות הכללית, ושוב מסתתר, משחק עימנו ומחייב אותנו להשתוקק אליו יותר ופחות. אם אנחנו מגיבים נכון על ההשפעה הזאת של האור, הזורק אותנו פעם למצב הטוב ופעם למצב הרע, פעם להבנה ופעם לערפל, אנחנו מתפתחים: עוד רגע אחד, עוד יום, עוד שבוע. אפשר להתפתח באופן כזה אלפי שנים, ואפשר לסיים הכול תוך שנה, שנתיים. הכול תלוי באדם, צריך רק לדעת כיצד להגיב על הכוח שמפתח אותנו, בכדי לצרף הכול למקור אחד: "אין עוד מלבדו" המסתתר מאחורי כל העטיפה המדומה הזאת של המציאות.

כך אני אתחיל במקצת לזהות אותו ולחפור לעומק המציאות הזאת, כדי להרגיש את הכוח הזה ולהבין כיצד הוא פועל דרך כל הלבושים האלה: החברים הקרובים, בני אדם הרחוקים, הטבע ודרך עצמי, ובכך משנה אותי בפנים. אז ארגיש את עצמי כארגז שחור המבין ומרגיש במקצת את ההשפעה שמגיעה אליו, ועליו רק להגיב על כל מה שמתרחש עימו.

הצללים האלה, המסתירים וסוגרים את הכוח העליון מפניי, מגיעים כביכול מהמציאות שלי מהקרובים והרחוקים, מהחברים והאויבים שלי. אם ההסתרה הזאת מחייבת אותי דרכה להתחבר עם הבורא, זה נקרא צל דקדושה – כאשר אני, דווקא דרך ההתנגדות הזאת, המשחק הזה, בונה יחסים עם הבורא. אז אני מבין את כל התיאטרון הזה, אשר הוא מראה לי, ודרכו אני מכיר ומבין אותו.

מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 04.06.2010

רשומות קודמות בנושא:
כל ימי חיי…
לקחת דוגמא מהבורא
שיחה על "אין עוד מלבדו"

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest