קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
לא ניתן אפילו לתאר לעצמנו כיצד היינו חיים, אם היינו מרגישים את עצמנו פשוט בהמות. אך לאדם ישנה דת/אמונה שעוזרת לו לרסן במקצת את האגואיזם שלו. וכל האמונות האלו מבוססות על עיקרון אחד, קיום חיים לאחר המוות.
אך חכמת הקבלה אינה סוברת כך. קיים מצב שבו אנחנו קיימים עכשיו שנקרא "מוות", וקיים מצב אחר שנקרא "חיים"!.
שאלה: ואז מה יוצא, שהקיום שלי בעולם הזה הוא חד פעמי ואחר כך שום דבר לא נשאר?
תשובתי: אבל מה יכול לחזור? מה יש לך שיכול לחזור? הגוף מת ואיבד את הכוח שחייב אותו לזוז, בדומה למנוע שעבד ופתאום נעצר…
שאלה: אז לאן נעלם הכוח הזה, אתה חושב שהוא חזר לאן שהוא למעלה "למקומו"?
תשובתי: לא, פשוט המולקולות הפסיקו לעבוד. האם היה בהן משהו רוחני ?מאיפה קיימים בנו דמיונות כאלו? – זו אמונה שבה חי כל העולם, בכל זאת ישנה איזו נחמה שיהיה משהו גם לאחר המוות.
שאלה: אך למה בספרי הקבלה נאמר, שאם בחיים האלו איננו מתקנים את עצמנו, אז נחזור שוב לעולם הזה וכך נתגלגל?
תשובתי: זה באמת כך, רק צריך לברר מה זה אומר !אמונה בחכמת הקבלה זו השׂגה, לראות ולהרגיש את העולם הרוחני, כמו שנאמר: "טעמו וראו כי טוב ה'". אני "טועם אותו בפה", בכל החושים, כך ש"כל עצמותיי תאמרנה"! זו אינה אמונה, זוהי ההרגשה הריאלית ביותר שיכולה להיות.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "גוף ונפש", 25.11.2010
ידיעות קודמות בנושא:
החיים האלו הם חלום, בתוך חלום, בתוך חלום…
כשהשעון המעורר יצלצל
