תחת שמיכה אחת

laitman_2010-12-12_9534.jpg

שאלה: למה, כשאתה נותן מתנות לחבר אתה מושך עליו את המאור המחזיר למוטב?

תשובתי: כי אני נותן מתנה לחבר לא מפני שאני רוצה לרמות אותו, לסובב אותו, ורוצה לקבל ממנו איזה מילוי ותועלת גשמית לעצמי, אלא רק בגלל המטרה הרוחנית.

heb_o_rav_achana_2013-12-11_lesson_pic28a

ה"נקודה שבלב" היא החשובה לי, ואני פועל ממנה על הרצון לקבל שלי כדי למלא על ידו את הרצון לקבל של החבר, כלומר אני נותן לו מתנה. אבל אני עשיתי את זה, מפני שהיה חשוב לי להגיע לבורא, כלומר הבורא היה הסיבה הראשונה (1). רק בגלל זה אני הפעלתי את האגו שלי (2) ואז אני נותן מתנה לאגו של החבר (3).

אני יכול להשפיע על האגו שלו על ידי המתנות, אבל על ה"נקודה שבלב" שלו אני משפיע על ידי המאור המחזיר למוטב (פעולה מס' 4). אני בעצמי לא יכול להשפיע על ה"נקודה שבלב" שלו, כי זה ניצוץ מלמעלה, חלק אלוקה ממעל. אבל "האור המקיף" משפיע עליה, כי אני כבר בפעולה הראשונה עשיתי חשבון שחשוב לי יותר להגיע לבורא מאשר לעשות טוב לאגו שלי. דווקא בגלל זה אני מבצע את הפעולות האלה, אף על פי שהייתי יכול לשכב בהנאה על הספה ולא לעשות כלום.

החבר מתחיל להתפלא ולשאול: למה אני עושה את זה בשבילו? אם אנחנו לומדים יחד, אז אני יכול להגיד לו ישירות שאני מנצל אותו לצורך ההתקדמות הרוחנית שלי! אני מביא לו מתנה כדי לקנות לי חבר ובעזרתו לגלות את הבורא. וכאשר החבר יתעורר מהמילים שלי, מהמתנות שלי ומ"האור המקיף", הוא גם כן יעשה חשבון, שהדבר הכי חשוב לו זה להשיג את הבורא (5).

לאחר הרבה כאלה מתנות (אחת לא מספיקה), אני קונה את החבר. בחיים הרגילים שלנו, כאשר אנחנו לא מדברים ולא מוסיפים את חשיבות הבורא, אז על ידי המתנות אנחנו קונים את האדם, את האגו שלו. כתוצאה מזה הוא מתחיל לגלות כלפיי יחס טוב, מתחיל גם כן לעזור לי, כמו שנהוג "אתה לי ואני לך". או שכבר יש לנו אינטרסים משותפים ואנחנו עוזרים זה לזה לממש את הרצונות האגואיסטיים שלנו: הולכים יחד לדוג או משחקים כדורגל.

אבל מה שמיוחד כאן, זה שאני דרך הבורא מתחיל להשפיע על החבר, על ה"נקודה שבלב" שלו. מזה ה"נקודה שבלב" שלו מתעוררת והוא במחויב מתחיל לעשות את אותן הפעולות כלפיי. הוא פשוט חייב לנהוג בצורה כזאת! מתוך ה"נקודה שבלב" שלו הוא משפיע על האגו שלו (6) ועל ידו נותן לי מתנות (7). יוצא, שהוא עושה כלפיי את אותו הסיבוב של פעולות.

כך אנחנו שנינו עושים כאלה "סיבובים", אנחנו בזה מקרבים את ה"נקודות שבלב" שלנו יחד. הם מתחילים לעבוד "על גל אחד", וכך מתקרבים, כאילו ש"מתכסים בשמיכה אחת" (8). ואחר כך על ידי "האור המקיף", השמיכה המשותפת הזאת הופכת להיות ל"מסך" (9).

כאן פועלים חוקים קפדניים. אדם יכול לבכות אלף שנה, אבל עד שהוא לא יקיים את החוקים, כלום לא ייצא. אבל אם יקיים, אז בטוח שיצליח. זה נקרא "חוק נתן ולא יעבור". תבינו, אנחנו נמצאים בתוך הטבע, בתוך מערכת החוקים שלו. אנחנו רק צריכים לדעת אותם בצורה טובה ולראות איפה אנחנו פספסנו אם אנחנו לא מקבלים את התוצאה הרצויה.

מתוך ההכנה לשיעור, 11.12.2013

ידיעות קודמות בנושא:
שני ניצוצות מחובקים
הלבושים היקרים של האהבה
לב מומס

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest