קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כל העולם, זה הכלי שלי. בעולם נברא רק אדם אחד. זהו פרדוקס שידוע גם בפיזיקה הקוונטית. תפיסת העולם שלנו יכולה להתהפך ברגע אחד והמצב ייראה אחרת לגמרי, כמו בסופרפוזיציות קוונטיות.
אין סתירה בין זה שאני נמצא לבד בעולם ורואה את כל העולם כחלקים שלי. בגלל איזו פעולה פסיכולוגית נדמה לי שהחלקים האלה נמצאים מחוץ לי.
כאילו שעשו לי זריקת הרדמה ברגל ואני הפסקתי להרגיש אותה כחלק מהגוף שלי. עכשיו יכול להגיע מישהו עם מסור ולחתוך לי את הרגל, ואני לא מגיב כי לא מרגיש כאב. יש לי כזה ערפול חושים, ניתוק, שאני בכלל לא רואה שהיא שלי.
תחת כזאת הרדמה אנחנו נמצאים כלפי כל העולם. כל הטבע הדומם, הצומח, החי ובני האדם, זה חלקים של הכלי שלי, כולם שייכים לי, לרצון לקבל שלי. אני, זה "מלכות דאין סוף", כל הנברא, ולכן כל העולם נברא בשבילי, לשמשני. אבל האגו שלי מנתק אותי מהעולם ומציג לי אותו מחוצה לי ולא שייך לי.
האגו עובד כחומר הרדמה שמנתק ממני את כל האיברים ומשאיר לי רק חלק קטן מכל המציאות. ואילו אני צריך להתחיל לתקן את האגו שלי ועל ידי המאור המחזיר למוטב להחזיר לעצמי את החלקים שלי שנראים לי כחתוכים ומרוחקים ממני, בכך שאני עובד איתם כאילו שהם שלי.
דווקא זה מה שאנחנו משתדלים לעשות בקבוצה: להתקרב כאיש אחד בלב אחד ולראות את כל המציאות כאחת. אנחנו בעצמנו משקיעים יגיעה כדי להגיע לזה, ולא שנדחפים מאחור על ידי המשבר, כמו כל שאר העולם, שיצטרך לקבל בעל כורחו את כל המציאות כמערכת אחת.
יש לי אפשרות לא לחכות עד שהמשבר יתחיל לדחוף אליי את כל המציאות בחזרה, בזה שאומר, שהיא כולה שלי, ומאלץ אותי להכיר את זה בדרך של ייסורים.
אם על ידי העצות של המקובלים אני אתחיל בעצמי לקרב אליי את כל המציאות ולהתייחס לכל הדרגות שלה: דומם, צומח, חי ובני אדם, כחלקים שלי, אז אני אקבל חסרונות נוספים גדולים מאוד. הם יאפשרו לי לראות את המציאות לא דרך החלק הפרטי הקטן שלי, אלא דרכם, דרך הדומם, הצומח, החי והמדבר שאותם אני מקרב ומדביק אליי, בזה שמדלג על האגו שלי. באופן כזה אני בונה גשר מעל לכל השנאה שלי, כמו שנאמר: "על כל פשעים תכסה אהבה".
ידיעות קודמות בנושא:
העולם קבוע ואני המשתנה
כל העולם מתחבר בתוכי
תעזרו לי להתעורר מהחלום הזה
