תחרותיות או יחסים נטולי עימותים

שאלה: בחברה הרוסית המודרנית הכול בנוי על תחרותיות – אני מנצח את האחרים ומרוויח. כשהתחלנו לנהל את הקבוצות הראשונות של הלימוד האינטגרלי, שאלו אותנו: "אתם קוראים לנו להפגנת רצון טוב, לדאגה לאחרים, אבל איפה הערובה שזה יעבוד? הרי סביבנו הוכחות אחרות לחלוטין". איך אפשר להסביר לאנשים, שתחרותיות זהו דווקא הפסד ואילו הניצחון, זה היחס הטוב נטול העימותים?

תשובתי: זה קשה. לאנשים ישנה עמדה ברורה מאוד בקשר לזה, שגסות וכוח הם שמנצחים. האם התחרותיות מנצחת? – כן, אבל תחרותיות חכמה. סתם כוח לא נותן שום דבר, אם כמובן כשלא מדובר על איזה עיוות דין, אז אין כאן מה לעשות.

אנחנו לא מדברים על חברה שבנויה על עקרונות של מאפיה, אלא על חברה שבה, אפילו שהאנשים מתייחסים בצורה חדה וקפדנית אחד כלפי השני, אבל הכול ממומש פחות או יותר לפי איזה שהם חוקים. גם אם אלה חוקים של להקת זאבים, הם בכל זאת חוקים, כלומר אין בלגן מוחלט.

נשאלת השאלה, אם אני מכניס לתוך הבלגן "החוקי" הזה אלמנטים של שיתוף פעולה הדדי נכון בינינו, ביני לבין שאר האנשים, האם אני ארוויח מזה או לא?

להרגיש את עצמך נחוץ לאנשים, זו הדרך הטובה ביותר לפתרון עימותים, הדרך הטובה ביותר לפרוק את האווירה ולא להגיע למריבה וקריסה מלאה. אני סבור, שתפקיד מסוג כזה של בורר או "כומר וידויים" המוחל על פשעים, הכרחי בכל חברה והאנשים ירגישו בכך נחיצות.

החיים לפי העיקרון "הכוח הוא שמנצח", מאוד מתיש את האנשים ולכן מופיעה כמות כל כך גדולה של בעיות, מחלות, מתקצרת תוחלת החיים, במיוחד של הגברים ברוסיה. זה לא תלוי במיוחד בעישון או באלכוהול, גם במדינות אחרות שותים לא פחות ומעשנים עוד יותר. תראו איך נראים הצרפתים ומהי תוחלת החיים שלהם, אפילו שאוכלים אוכל מלא שומן. כלומר, הבעיה היא דווקא ביחסים ההדדיים.

ברוסיה אף פעם לא היו יחסים הדדיים נורמליים נכונים בין בני אדם. מייד לאחר ימי הביניים החלה תקופה של שעבוד האיכרים, ואחר כך הגיעה מערכת "שעבוד" אחרת: הקג"ב, פחד תמידי של השמדה וכולי. כלומר אנשים כל הזמן חיו בפחד, הם כל הזמן התגוננו, היו צריכים איך שהוא להתגונן.

במערב זה כבר מזמן לא קיים. אפילו באוקראינה ובלרוסיה הכול יחסית שונה, ודאי שלא בגלל הפוליטיקה החכמה של הממשלה, אלא מפני שאלה עמים אחרים.

לכן אני סבור, שהשיטה האינטגרלית צריכה להתגלות, צריכה להיות מוכרת על ידי השלטונות, ובסופו של דבר, הם צריכים להתחיל להחדיר אותה. אני סבור, שיש לה עתיד גדול ברמה המדינית, מפני שהשלטונות מבינים שאין להם מנופי השפעה על היחסים החברתיים, וללא יחסים חברתיים נכונים החברה תמשיך לדעוך גם בהמשך.

מתוך התוכנית "בית ספר לחינוך אינטגרלי", 24.09.2012