תחילה הכינו מרק!

שאלה: בזמן הקריאה בספר הזוהר המוח שלי כל הזמן מצייר לעצמו תמונות חיצוניות. כיצד אני יכול לזכור שכל זה מתרחש בתוכי, ושמדובר על הקשרים בינינו?

תשובתי: למען האמת אין זה חשוב. "מה שלא עושה השׂכל, עושה הזמן", זמן הלימוד וההתקרבות לחברים. אם האדם אינו מסוגל בזמן הלימוד לחשוב (במוחו) על המטרה (בליבו), אז שיקשיב רק לליבו. העיקר הוא כל הזמן להחזיק במחשבה: מה אתה רוצה להשיג מהלימוד שלך. ללא זה אין התורה פועלת.

התורה פועלת בהתאם לכוונת האדם, כמו שנאמר: "בראתי יצר רע בראתי לו תורה תבלין". יש לך יצר הרע? – תביא אותו ותקבל את התורה, כתבלין ליצר הרע (כאמצעי לתיקון שלו). אך אם אין לך את היצר הרע, במה יעזור לך התבלין? המקובלים נותנים לנו דוגמאות פשוטות. יש לך מרק? – אתה רוצה להוסיף לו פלפל, מלח ותבלינים נוספים? – בבקשה! אך אם אין לך מרק, במה יעזרו לך הפלפל והמלח? – הם כשלעצמם מגעילים.

במקרה שלנו: עלינו תחילה להכין את "המרק". בלעדיו אין לשם מה לדרוש את התבלין, אפילו לא נוכל לדורשו! בתהליך הכנת המרק, הקבוצה, נוצר הצורך בתבלין, בכדי שהאור יחבר אותנו. התורה דרושה רק לאלו שיש להם (שהתגלה אצלם) יצר הרע. לכן עלינו לגשת קודם כל עם הכוונה הנכונה ללימוד ספר הזוהר ולשאר הלימוד שלנו, ביודענו מה בדיוק אנחנו דורשים, כלומר שהכנו את כל הטבע הרע שלנו.

אם יש לך מה לתקן, יש בך רע, אתה תקבל עליו תיקון. אך אם לא גילית את הרע בתוכך, תחילה עליך לחפש אותו. אם אתה מרגיש את עצמך כצדיק, התורה איננה בשבילך, היא עבור הרשעים, בכדי לתקנם. לכן הגדול מאחרים מגלה בתוכו אגואיזם גדול יותר, יותר רע, ואז יש לו מה לתקן.

אין זה חשוב עד כמה התלמיד מבין בזמן הלימוד. "לא החכם למד". העיקר הוא שירגיש שיש לו מה לתקן בקשר שלו עם החברים. הרי אנחנו חייבים לחבר את עצמנו לרצון אחד, נשמת אדם, חייבים להפוך לאחים, למטרה. אפילו שכעת אנחנו שׂונאים ומזלזלים זה בזה, אך אנחנו מבינים שהמטרה היא איחוד וחיבור. לכן אנחנו מחכים שיבוא האור, יחזיר אותנו אל המקור ונהפוך לרצון אחד שלם, ובינינו יתגלה הבורא.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 17.05.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
דוקטור, תן לי כבר תרופה!
העירוי הנפלא
מעדן מלכים