תחזירו את הכנפיים לבויידם

שאלה: כיצד ניתן לא לדאוג על החיים הגשמיים, על העבודה, על המשפחה? מה לעשות אם ההכרחיות מאלצת את החבר להשקיע בכך יותר מאמצים מאשר בקבוצה? כיצד לרכז את כל תשומת הלב על נקודת הבחירה החופשית בלבד?

תשובתי: אנחנו חיים בעולם הזה. כאן האדם צריך להתחתן, לעבוד, לתפקד כאזרח מן השורה. כל התנאים החיצוניים הללו מגיעים אלינו בהתאם לחוקיות מסוימת: העולם הזה לא נברא סתם כך, בצורה מנותקת מהתהליך שעלינו לעבור. הכול השתלשל מהעולם הרוחני בצורה מחויבת. כל המאורעות שחווה האנושות בכללה וכל אדם פרטי שבה, לא משנה באיזה אופן וצורה יופיעו, צריכים להתרחש בדיוק בצורה הזאת. אין מקריות. לכן האדם צריך לחיות חיים נורמלים ולדאוג להכרחיות כפי שזה מקובל.

מה זאת אומרת "כפי שזה מקובל"? – האדם צריך לדאוג לדברים ההכרחיים, לקיום הנורמלי: משפחה, דירה, ילדים, פנסיה, חופש וכן הלאה. ועבור לימוד הקבלה הקציבו לנו את שעות הבוקר, שאותן אנחנו "גונבים" מהמנוחה, מהשינה. מלבד זאת צריך להקדיש לכך שעה, שעה וחצי לפני השינה, אם יש לאדם אפשרות כזאת. כך בנוי העולם שלנו: הגבר לפי הטבע עוסק פחות מהאישה במשק הבית ולכן הוא צריך להשלים את זה בלימוד חכמת הקבלה. כך נהגו גם המקובלים של הזמנים הקודמים. הרב"ש עבד כפועל פשוט בסלילת כבישים, בבניין, אך הוא היה קם שעתיים-שלוש לפני כולם והיה לומד. גם בערב, אחרי העבודה, כשכולם היו נחים, הוא היה יושב ולומד.

אז איננו צריכים לעזוב את כל עסקינו הגשמיים. פשוט לכל דבר צריך לתת את החשיבות המתאימה לו. יש כאלה ששונאים את החיים הללו ורוצים לעוף מעליהם כמו מלאכים: "אני עכשיו דואג רק לנשמה". זה לא נכון. הרי ה"נשמה" היא הרצון לקבל המתוקן בכוונה על מנת להשפיע לזולת. עד שלא יהיה לך רצון כזה, אין לך נשמה. עלינו להבין את זה.

קודם כל תברר את הרצון האגואיסטי המקולקל ותשתדל לתקן לפחות חלק ממנו. ואז תקבל את הנשמה. ניתן לעשות את זה רק בעזרת הסביבה וכן על ידי ההשתתפות בכל דאגות החיים הרגילים, בצורה הנורמלית, המקובלת אצל כולם.

חכמת הקבלה מדברת על תיקון העולם, על תיקון כל בני האדם, מפני שהיא מתייחסת באופן מאוד מציאותי לכל אחד, לחייו, לחברה האנושית בכללה – להכול. הקבלה רואה את העולם הזה כתוצאה של העולם הרוחני. עלינו לעבור את התיקון בדיוק בתנאים שמסודרים לנו כאן.

איננו מתנתקים מהחיים כלל וכלל, כפי שמקובל בשיטות מסוימות. הדרך שלנו היא לא לפרוש מהעולם לאיזה מנזר או לשבת שעות בתנוחה מסוימת בהרים השוממים. האדם חייב להתכלל בחיים האנושיים.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 24.02.2011

ידיעות קודמות בנושא:
לבנות מבלי להרוס
פוליסת ביטוח מהבורא
כמו כלב ברצועה