דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / תורה של גלות ושל גאולה

תורה של גלות ושל גאולה

שאלה: מדוע התורה נכתבה בשפה שאינה מושכת אותנו להתחבר? אלא להיפך, היא מספרת על עבירות כלשהן, על "ביטול גזרה לעצמו", מה שמנוגד לכלל לא לחשוב על עצמנו?

תשובתי: מסתבר, שהשפה הזאת מרחיקה אותך מהפעולות הנכונות. התורה מספרת על הכול בצורה כזאת שקשה לנו להתרכז בתיקון. קודם כל, היא בכלל לא מדברת על הקבוצה, על החיבור או על אהבה. כתוב באחד הספרים "ואהבת לרעך כמוך, כלל גדול בתורה", אבל זה לא מוזכר בכל מקום.

לא כתוב שלפני כל מצווה צריכים להגיע ל"ואהבת לרעך כמוך", משם להגיע לאהבת ה' ואחר כך לבצע את חוקי הכשרות או "דיני ממונות" ונזיקין. זה מוזכר במקום כלשהו ומלמדים מעט מזה את הילדים ממש בתחילת הלימודים, אבל יותר מדברים על כך.

בינתיים אנחנו לומדים תורה מתקופת הגלות שמספרת על המנהגים, על המצוות הגשמיות שמבצעים בעולם שלנו. לא מלמדים אותנו את הכוונות, אלא האדם צריך להיות "תמים תהיה עם ה' אלוקיך". אסור היה ללמד כוונות בזמן הגלות, לכן היו מלמדים אז תורה חיצונית.

יש להבין שלאורך כל ההיסטוריה שלנו, חיו חכמים מקובלים שהיו בדרגות רוחניות גבוהות, בעלי השגה. הם הנהיגו את העם, אבל אסור היה להם לצאת אל העם וללמד אותו כיצד יוצאים מהגלות לפני שהיא הסתיימה.

גלות מצרים נמשכה ארבע מאות שנה, אבל מפני שהעם יצא ממנה לפני הזמן, אחרי 210 שנים, אז יתרת הגלות, 190 שנה התחלקו בין כל יתר הגלויות.

אותה הבעיה התעוררה עוד בימי יעקב שרצה לגלות לבניו את סוד מועד גמר התיקון ולא הצליח לעשות זאת. אסור לגלות מתי יגיע הקץ. נותנים לאדם לראות רק את מה שהוא צריך ו"אל תשים מכשול לפני עיוור".

לכן, אתה יכול לשמור בבית את כל המנהגים, להתפלל – זאת התורה של תקופת הגלות. אבל בהקדמה לספר "שער ההקדמות" הרב חיים ויטל התבטא בצורה מאוד חריפה בנוגע ללימוד מכאני של התלמוד. זה בשום פנים ואופן לא זלזול בספר (תלמוד) עצמו, שנכתב על ידי מקובלים גדולים מתוך ההשגה הרוחנית. אבל אסור לקבל וללמוד ממנו כפי שעושים היום. תקופת הגלות הסתיימה ועלינו להתחיל ללמוד את התורה של תקופת הגאולה, כלומר, את חכמת הקבלה.

אנחנו רואים עד כמה קשה לנו. אנחנו משקיעים בזה שנים, מתאמצים, מבצעים פעולות שונות עד שמתחילה להתברר בנו בהדרגה הבחנה פנימית רגשית נכונה, שחוץ מהחיבור בקבוצה וגילוי צורת הקשר הנכונה שנקראת "בורא", אין לאדם כלום. כל מה שהוא עושה חוץ מזה, נקרא "עבודה זרה".

אפילו הפעולות הקשורות לרוחניות שנעשות ללא כוונה לחיבור, נקראות גם "עבודה זרה". כך צריכים להתייחס לחיים. זאת כבר גישה של תקופת הגאולה, לקראת גילוי האות א' (אלופו של עולם) בתוך המילה "גולה" שהופכת אותה למילה "גאולה".

אנחנו הדור הראשון של תקופת הגאולה, אבל מאוד קשה לנו לגלות זאת לכולם.

מתוך שיעור על פי "הקדמה לספר הזוהר", 13.03.2014

ידיעות קודמות בנושא:
מי יכול לשמוע את התורה?
עידן הדור האחרון
סוד נגלה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/9TPUf

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest