קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מדוע אנחנו מתחילים את העבודה הרוחנית בתורה ומצוות מכוונה אגואיסטית של לא לשמה?
תשובתי: החומר שלנו זה יצר הרע. על זה נאמר: "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין". יוצא, שעל היצר הוסיפו איזה תבלין, כמו קרם. התורה נושׂאת בתוכה אור מקיף ש"מצפה" את החומר שלנו ומחזיר אותו למוטב. במילים אחרות, תורה זה אור המתקן את הכוונה ומשנה את כיוונה מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע לזולת. "יצר הרע" זה רצון המכוון לרע, כלומר לתועלת עצמית. מגיע אור והופך אותו ל"יצר הטוב", לרצון המכוון לטוב, לטובת הזולת.
הנה יוצא, שהתורה זה תבלין, כי הרי היא מוסיפה "קצת", מוסיפה תבלין של כוונה נכונה לרצון. קודם השתמשת בו לרע ועכשיו לטוב. והמצוות הן פעולות שעל ידן אתה מגיע ליישׂום המטרה, כדי שכל הרצון שלך יהיה דומה לבורא. מתעוררות בך שורה של פעולות שמגיעות במנות קטנות בזו אחר זו. אתה מבצע אותן, כדי שבסופו של דבר הרצונות שלך יהיו מכוונים להשפעה. בכך אתה מקיים "מצוות", כלומר גילוי הבורא זה התיקון בתוכך.
מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש,04.11.2010
ידיעות קודמות בנושא:
מדרגת המוות הרוחני
גֵן של שבירה/חיבור
הכוונה לגל רוחני
