דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / תוסיף שנותינו לדור ודור

תוסיף שנותינו לדור ודור

תהלים, פרק ס"א:
א  לַמְנַצֵּחַ עַל-נְגִינַת לְדָוִד.
ב  שִׁמְעָה אֱלֹהִים, רִנָּתִי; הַקְשִׁיבָה, תְּפִלָּתִי.
ג  מִקְצֵה הָאָרֶץ, אֵלֶיךָ אֶקְרָא–  ַּעֲטֹף לִבִּי;
בְּצוּר-יָרוּם מִמֶּנִּי תַנְחֵנִי.
ד  כִּי-הָיִיתָ מַחְסֶה לִי; מִגְדַּל-עֹז, מִפְּנֵי אוֹיֵב.
ה  אָגוּרָה בְאָהָלְךָ, עוֹלָמִים; אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶּלָה.
ו  כִּי-אַתָּה אֱלֹהִים, שָׁמַעְתָּ לִנְדָרָי; נָתַתָּ יְרֻשַּׁת, יִרְאֵי שְׁמֶךָ.
ז  יָמִים עַל-יְמֵי-מֶלֶךְ תּוֹסִיף; שְׁנוֹתָיו, כְּמוֹ-דֹר וָדֹר.

המאבק שמתרחש הוא על האיחוד, על מנת שהאדם יבין שכל הרגשות שלו באים ישירות מהבורא. וזאת אף על פי, שכל מה שקורה הוא בהסתרה והפוך ממה שאפשר לצפות מהטוב והמטיב. אבל זה נראה הפוך, מפני שזה נתפס בתוך הרצונות ההפוכים של האדם שעדיין לא עברו תיקון.

זה מראה לאדם איפה הוא צריך לתקן את עצמו כדי להרגיש שהבורא הוא טוב ומטיב אפילו כלפי החטאים, עד שהכול ישתלב עבורו למקור אחד. כל הביטויים והגילויים של הרע: הפגישה עם האויבים, הרשעים, הכול מתרחש ב"קצה הארץ", כלומר, באותם קצוות של הרצון שעדיין אינם מתוקנים.

הוא חייב להשתדל לפנות משם לבורא, זאת אומרת, דווקא בתוך הרצונות האלו, מכל קצוות הארץ, להתחבר עם הבורא, שאין עוד מלבדו, עד שישיג דבקות מלאה במצב הנתון ויכין את עצמו למצב הבא. וכך זה מתרחש עד גמר התיקון.

אם האדם חושב על ההווה ומכין את עצמו לקראת העתיד, אז הוא נמצא בתפילה, בבקשה, בהודיה לבורא. כלומר, הוא תמיד מבטא את רצונו להתקשר עימו, להיות בדבקות, וכך הוא מצליח, הבורא מאריך את ימיו ושנותיו לדור ודור.

בהתחלה, נראה לאדם שכאילו יש לו שונאים, אויבים שהוא חייב להיאבק נגדם ולהתגונן בפניהם. ואכן, ישנם מקרים כאשר צריכים לצאת למלחמה.

אבל אחרי שהאדם משייך את הכול לבורא, לא נשארים לו אויבים ושונאים, כלומר אין שום שליטה אחרת מלבד הבורא. הכול מגיע רק מהבורא, או מהפנים הקדמיות שלו או מהאחוריים, על מנת להראות לאדם שצריך לבנות שני סוגי יחס ולהפריד בין כוח ההשפעה המגיע מלמעלה, לבין כוח הקבלה המגיע מלמטה, מצד האדם. כך הוא יוכל לראות מי האויב האמיתי שלו שנמצא בתוכו בפנים.

כאשר האויב הזה מתעורר ועולה נגדו, לאדם נראה שהבורא מתרחק ממנו ונעלם. אבל כאשר האדם מייחס את כל זה לבורא, אין עבורו שום הבדל בין חושך לאור. הוא כבר אינו תלוי במצב הרוח שלו ואינו משייך את מה שמתרחש לכל מיני כוחות אחרים או לעצמו. הוא מבין, שגם לו אין שום שליטה, אלא הכול בא מהבורא.

ברגע שהאדם מכוון את עצמו בצורה כזאת, הוא רואה שגם לפני כן הוא היה במצב המתוקן, המאוזן והנכון, ומעולם לא עזב את הקדושה. אבל רק עכשיו הוא השיג זאת, ובזה כל ההבדל.

מתוך ההכנה לשיעור, 19.05.2014

ידיעות קודמות בנושא:
תשמור על הנשמה שלי
תחת מחסה של כנפיים
מלחמה עם ההסתרה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/5OgkU

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest