תוכנת קשר עם הבורא

ניתן לפרש את המילה "קבלה" בדרכים שונות. אחד הפרושים הוא "מסירה". זאת, מפני ששפת הקבלה יכולה להימסר רק בקשר שבין תלמיד ומורה.

אדם יכול ללמוד בעצמו את שאר השפות (תנ"ך, הלכה, אגדה). מובן כי עליו לקבל מהדורות הקודמים ספרים והסברים לענייני המפתח, וכן עליו להיות מסוגל להתייעץ עם מישהו בעניינים מסוימים. אך אינך חייב להיות בקשר הדוק עם מורה, אינך חייב ללמוד כיצד הוא חושב, מרגיש, מתייחס לכל. אינך חייב לקבל ממנו, להעתיק ממנו את יחסו, את השקפת עולמו.

לעומת זאת, כדי להשיג את שפת הקבלה עליך להידבק אל המורה שלך. זאת, מפני שהוא – עליון, ואתה – תחתון.

הוא מציג לך את האח"פ שלו ועליך לקבלו כדבר רצוי, למרות כל החיצוניות שנוצרה בכוונה כך שתדחה ממנה בצורה אגואיסטית.

מובן מאיליו שאינך מסכים עם המורה, שאינך מעוניין בדבריו, שאתה דוחה ושׂונא אותם. אבל בעצם זה רק מראה לך עד כמה אינך מקבל את הרוחניות.

עליך לקבל שפה – תוכנה שפועלת בתוך המורה שלך ועדיין אינה פועלת בך. עליך להשתדל להעתיקה על עצמך באמצעות הדוגמאות שניתנות לך.

ללא מורה, שנמצא לצידך וחי באותו העולם, באותם החושים, שבאמצעותם אתה יכול להיאחז ביחסו לרוחניות מתוך רצונך לחדור לרוחניות, על אף ההפרעות החיצוניות שאינן מאפשרות לך להגיע לקשר פנימי עמו – ללא הדוגמאות הללו הבורא היה משאיר אותך בניתוק מוחלט מהרוחניות, ללא כל תקווה…

בלתי אפשרי להוציא את הרוחניות מהספרים. הרי הרוחנית אינה מושגת על ידי שׂכל גשמי.

רק בתנאי שאדם מבטל לגמרי את האגואיזם שלו והורס את המכשול שניצב בינו לבין המורה, מתוך רצון לגלות את פנימיותו – רק בתנאי זה התלמיד סופג לתוכו את ההסתכלות הפנימית של מורו, במידה שבה הוא מסוגל לכך.

בדיוק לכך התכוון האר"י כשאמר לפני פטירתו שרק אחד מבין כל תלמידיו – רבי חיים ויטאל – יכול להמשיך ללמוד ולעסוק בחכמת קבלה. זאת, מפני שחיים ויטאל קיבל ממנו את כל יסודות השפה, את תוכנת הקשר עם הבורא, ואילו האחרים – לא…

מתוך השיעור על המאמר "תורת הקבלה ומהותה", 10.11.2009

רשומות קודמות בנושא:
קבלה – זו שפת ההשפעה
הזדמנות יחידה לעלות
כיצד להבין את המורה