קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
לאחר "צמצום א'", בכל "פרצוף" שמתחיל לעבוד עם האור העליון, יש ראש שעושה חשבון כמה אור אפשר לקבל בעל מנת להשפיע, ואחר כך גוף שמקבל באופן מעשי את האור, בהתאם להחלטת הראש.
הראש, הוא העיקר, ואילו הגוף רק מבצע את ההחלטות שלו. כך זה היה תמיד, חוץ ממקרה אחד, כאשר הגוף פתאום לא ביצע את ההחלטה שהתקבלה על ידי הראש, וזה בזמן "שבירת הכלים". הראש רצה לקבל את כל האור בעל מנת להשפיע, ואילו הגוף לא היה יכול לעשות זאת.
"שבירת הכלים", זה מצב של אי התאמה בין הראש והגוף, ולא פעולת השבירה עצמה. בעולם הרוחני הכול נקבע על ידי האיכות. כלי שבור, זה כלי שלא יכול להכין ראש שיהיה מתאים לגוף. לא הכלי עצמו הוא זה שנשבר, אלא נשבר הקשר בין הרצון לקבל והמחשבה. ועכשיו אנחנו יכולים במחשבות לבנות תוכניות עצומות, אבל כאשר העניין מגיע למימוש, אז הן מתבררות כבלתי ניתנות לביצוע.
מתוך שיעור על "פתיחה לחכמת הקבלה" של בעל הסולם, 23.03.2014
ידיעות קודמות בנושא:
ה"ראש" וה"גוף" – התוכנית והפעולה
כיצד לרכוש את השכל מהעליון
לא צריך לאבד את הראש, אפילו ברוחניות
