תהפוך להיות הבורא של עצמך!

שאלה: מה יעזור לנו להביט בחברים ולראות רק מעלות ולא חסרונות?

תשובתי: הקבוצה היא כמו זכוכית מגדלת או משקפיים, שבלעדיהם לא ניתן לראות את הבורא. אני אראה אותו רק אם אני מסתכל דרך הקבוצה. היא הכלי הרוחני שלי והמכשיר לגילוי הבורא. כאן תעזור לי רק האהבה… האהבה מדכאת את האגו שלנו, והוא מתחיל לפעול בצורה ההפוכה, בדומה לרצון ליהנות שמנצלים אותו למען ההשפעה. לכן, רק היחס קובע הכול, ההערכה שלנו של חשיבות החברים.

בחיים הרגילים כשאדם מעמיד לעצמו מטרה אגואיסטית: הוא עובד במקום אחד ובשני מקבל שׂכר וקונה משהו שלישי, זה אינו מתחבר זה עם זה. ברוחניות, הכול מתאחד בפנים, במקום אחד: גם המאמצים, גם השׂכר, וגם המטרה עצמה והתוצאה, כל אלו הם חלקים של שלם אחד. לכן כל כך קשה לנו, כי הרי התרגלנו שבעולם הגשמי הכול בנפרד.

יש להבין שאני והחבר, אני והבורא, אנשים הרחוקים ממני והקרובים אליי, קטנים ביחס אליי וגדולים, השווים לי, כל אלו מרכיבים את "הכלי" הרוחני שלי, שבתוכו אני מגלה הכול, אפילו את עצמי! עד שלא אגלה את הכלי הזה, לא אהיה קיים! זה לא יהיה אני, אלא שקר אחד שלם, איזו חתיכת אגואיזם שאיתו אני בינתיים מזהה את עצמי. כשאנחנו מגלים מה מתפרש תחת המושׂג הנשמה הכללית, כלומר הקבוצה, שם בפנים אנחנו מגלים את עצמנו ומגלים הכול.

כעת יש אצלי רק את נקודת השבירה, הצמצומים, הביטולים שנמצאים מחוץ לרוחניות, מחוץ לבורא. נחוצה לנו הרגשה שאנחנו נמצאים מחוץ למציאות האמיתית, באיזה חלום, בעולם המדומה. אם בזמן היותי בחלום, אצליח לבנות ממנו את המציאות האמיתית שבתוכה כלואה החברה, הבורא ו"האני" האמיתי, אוכל להיכנס לתוכה! ובינתיים אני רק מדמיין לעצמי את החיים שלי.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 15.08.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
הדרך לבורא, דרך האיחוד
להימלט משליטת השקר
בית בו נפגשים הבורא והנברא