קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אנחנו מדברים על הצורך באיזון, בשיווי משקל. עם מה בדיוק אנחנו צריכים להגיע לאיזון?
תשובתי: מה רק לא קיים בתוכי: מחשבות, רצונות, סטיות… האם אני יכול להתנתק מהם? – לא. האם אני יכול לדכא אותם? – זה לא טוב. זה יעלה לי בהרבה כוחות וזמן, ובסופו של דבר אני אראה שהתכונות המולדות לא נעלמו לשום מקום, גם אחרי חמישים שנה.
אז על איזה חינוך אנחנו מדברים? מה זה אומר "להיות אדם"? איך אני יכול להתעלות מעל עצמי?
אנחנו צריכים לקחת את כל התכונות שלנו, ובסך הכול לעשות איזון ביניהן. אני לא צריך להצטער בגלל משהו רע שנמצא בי, אלא אני צריך רק לאזן אותו על ידי משהו טוב.
אני לא צריך למחוק שום דבר. וזה כבר מרגיע אותי: הרי אני לא צריך לאכול את עצמי מפני שאני כזה. אם אמחק בתוכי דברים, עם מה אני אשאר? יישאר לי אז רק לשים קץ לחיי. וזה מה שדוחף את בני האדם להתאבד: הם מגלים שאין בהם שום דבר טוב. הסיבות החיצוניות יכולות להיות שונות, אבל המסקנה היא אותה המסקנה.
אבל אנחנו ניגשים לעניין בצורה שונה לחלוטין. האדם צריך לשמור את כל מה שיש בו, ולהתקדם על ידי התכונות שלו. תוסיף לדברים השליליים הבחנות חיוביות, תכונות טובות. תאזן ואל תהרוס. כי בכך שאתה הורס, אתה הופך ל"מתקן עולם", במירכאות כפולות, כלומר, מזיק לעולם.
אנחנו צריכים רק לאזן כל תופעה ביחס לעצמנו, אבל לא למחוק. אחרת אנחנו מפרים את האיזון הכללי. בצורה דומה אנחנו מנסים לאזן את לחץ הדם ובעיות אחרות בגוף, בחברה ובמשפחה.
אסור לנו לדכא שום דבר. הרי לא במקרה הרצון לקבל נברא דווקא בצורה כזאת. הוא נובע מבפנים, מתגלה ברשימות שלנו, שאותן אנחנו לא יכולים למחוק. השרשרת שלהם ממשיכה להתפתח, והדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות זה לאזן, לתקן את התופעה, על ידי שימוש נכון בה, כשאנחנו מגלים את הגבול הטוב שלה.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "השלום", 13.01.2012
ידיעות קודמות בנושא:
שינוי הטבע שלי
האגואיסט מסוגל ליותר
כוח ההתנגדות
