שפת המקובלים: קשה איתה, אך אי אפשר בלעדיה

שאלה: בעיקרון, חכמת הקבלה נותנת תאור טכני מדויק מאוד של שלבי הדרך הרוחנית. אז מדוע המקובלים מלבישים את התיאור הזה בכל כך הרבה סיפורים, משלים ושמות, שבהם קל ללכת לאיבוד? למה שלא ייתנו תיאור מדויק וברור של סדר השלבים בעבודה?

תשובתי: נניח שהייתי כותב לך: "תיקח את רצון מס' 28 ורצון מס' 35, תערבב אותם עם רצונות מס' 43 ו-62, אחר כך תכפיל, ועל התוצאה שהתקבלה תבנה כוונה, שמורכבת מרכיבים כאלה וכאלה. אחר כך תהיה התנגדות, תבצע התגברות… ועכשיו תנסה להרכיב את כל המרכיבים, כדי שמחיבורם הסופי תקבל דבקות".

נו ומה היית עושה עם זה? זה כמו לקבל נוסחה כימית שמורכבת מהמון אותיות ומספרים לא מובנים. מה גם, שהמושג "דבקות" עצמו אינו מובן לך. המילה מוכרת, אך המשמעות לא. ולכן המקובלים מלבישים את המסר שלהם בכל מיני צורות, כדי שתבין אותו. יש להם רק אפשרות אחת: להביא את המסר עד אליך באותן המילים שמקבילות לשורשים הרוחניים. השפה הזאת נקראת "שפת הענפים".

אם היית מקבל הוראות טכניות, לא היית מרגיש שום קשר איתן. ואילו כך, אתה מבולבל, אך בכל אופן, אתה משקיע מאמצים ומגלה את הדרך הנכונה אל האמת, מתוך הבלבול של האגו שלנו. דווקא האגו הוא זה שמבלבל אותך, בכך שהוא מצייר לך את העולם בצורה חיצונית כביכול. אך מצד שני, דווקא מהתסבוכת הזאת אתה מגיע לאמת, ממנה אתה מגלה את התמונה האמיתית והנכונה. אתה מתחיל לשאול את עצמך שאלות, ולאחר מכן אתה מתחיל להתקרב אל התשובות.

באמת, קשה מאוד להבין את האמת באמצעות שפת המקובלים, אך בלעדיה לא ניתן להגיע אל האמת. רק אחר כך אנחנו מבינים עד כמה הכול בנוי בצורה שלמה.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הערבות", 24.07.2011
ידיעות קודמות בנושא:
מילים – ציוני דרך למעלה
מקום העבודה הוא הרצון
פרחים רוחניים ושמש רוחנית