דף הבית / חכמת הקבלה / שורשים רוחניים / שפה משותפת עם מורה מקובל 

שפה משותפת עם מורה מקובל 

"כלומר, שבהסתכלות על הענפים התחתונים, אי אפשר להוציא מהם, שום הקש ודמיון כלל, על איזה דוגמא, בשרשיהם העליונים. כלומר, שמתחילה צריכים להשיג את השרשים העליונים, כמות שהם ברוחניותם, למעלה מכל דמיון, אך בהשגה טהורה.

אי אפשר להוציא מהם, שום הקש ודמיון כלל, על איזה דוגמא, בשרשיהם העליונים. כלומר, שמתחילה צריכים להשיג את השרשים העליונים, כמות שהם ברוחניותם, למעלה מכל דמיון, אך בהשגה טהורה.

ואחר שיודע, ומבין את כל זה היטב, אז נמצאת לו שפה משותפת, בינו ובין רבו.

אשר על פיה, יוכל החכם המקובל, למסור לו כל מחקרי החכמה,"

כלומר, מענפים של העולם שלנו לשורש של העולם העליון ולהיפך, "הנוהג בעולמות העליונים הרוחניים. הן מה שקיבל מרבותיו, והן הרחבתו בחכמה, שמצא בעצמו. כי עתה, יש להם שפה משותפת, לשניהם. ומבינים זה את זה."

(בעל הסולם "מהותה של חכמת הקבלה").

שאלה: מדוע רק לאחר השגת הקשר בין "שורש לענף" יכולה להופיע אצל התלמיד שפה משותפת עם מורה – מקובל? ואיך  הוא יכול ללמוד עד אז?

תשובתי: עד אז הוא צריך להשיג בעצמו את השורשים העליונים. אם הוא לא מצליח להגיע להשגה, אז אין לו שפה משותפת עם המורה. בעל הסולם כותב על כך בעוד כמה מאמרים על השפה עבור התחתונים, ושפה עבור העליונים. זה תלוי במסך, שנמצא ב"פה" של הפרצוף הרוחני. זהו תנאי הכרחי. ללא השגת הקשר בין שורש לענף לא יכול להיות לתלמיד מגע עם המורה. שניהם צריכים להבין לְמה הכוונה, צריך להיות קשר פנימי ברור ומדויק ביניהם.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 27.10.2019

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/skHdL

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest